6 תשובות
כנראה שהדחקת.
אולי חשבת עליה ונתקפת געגוע קטן, זה קורה.
כי כנראה עכשיו אתה מרגיש את הבדידות
שואל השאלה:
זה בקטע שאני כבר שבוע לא מפסיק לחשוב עליה
אנונימי
כנראה שרק עכשיו קלטת את זה באמת.
קרה לי כמה פעמים.
יש מודל של פסיכיאטרית בשם אליזבת קובלר-רוס, שנקרא מודל חמשת שלבי האבל. המודל פותח במקור על מנת לתאר את השלבים שעוברים חולים במחלות סופניות, אבל לאחר מכן הורחב לכל אירוע של אובדן גדול. מודל זה טוען שעל מנת להשלים עם האובדן, אנחנו עוברים חמישה שלבים. כל שלב צריך להיפתר לפני השלב הבא, ורק בסוף התהליך נגיע להשלמה מלאה עם המצב. כל אחד עובר ומעכל את התהליכים בקצב שונה, ולכן עבורך ייתכן וזה לוקח חצי שנה. השלבים הם:
1. הכחשה - של האובדן ("זה לא סופי" / "זה רק ריב, בטח נירגע ונחזור") או של המצב הרגשי שאני עובר ("האמת? אני ממש בסדר")
2. כעס - כלפי מושא האובדן ("איך הוא יכול לעשות לי דבר כזה?") או כלפי המצב עצמו ("למה זה קורה דווקא לי?")
3. מיקוח - פחות משמעותי לגבי אובדן שכבר קרה, אך עדיין רלוונטי אם האובדן הוא הפיך ("אני מוכן לעשות הכל בשביל שהמצב יחזור לקדמותו")
4. דיכאון - עצב עז המשליך על החשיבה לגבי העתיד, שבשלב זה נראה עגום וכמעט חסר משמעות. החסר הנובע מהאובדן מורגש בעוצמתיות, והוא ממלא את מחשובתינו באופן המפריע לניהול מהלך החיים.
5. קבלה - בשלב הסופי, מתקבלת העובדה ש"הקרב אבוד", לא ניתן להשיב את המצב הקודם, ובעצם מגיעה השלמה עם המצב, וחוזר הדחף לקדם את עצמך אל העתיד.

מהתיאור שלך, זה נראה שרק עכשיו הגעת לשלב הרביעי, כנראה בגלל ש"נתקעת" זמן רב מידי על אחד השלבים הקודמים (בד"כ איננו מודעים כלל לשלב ההכחשה, ומושכים אותו זמן רב). בשביל מה שזה שווה, אתה בדרך הנכונה ולקראת סיום השלבים. לאחר מכן תוכל להתפנות רגשית לקשר חדש, שירגש אותך מחדש, יפתח בך רגשות חדשים, והתחושות שעוברות בך עכשיו ייעלמו.
באותו הנושא: