8 תשובות
תנסי ללכת קודם כל לאיזה מסגרת. אולי חוג או צופים או משהו. שם תכירי ילדים.
גם אני הייתי ממש ביישנית פעם אבל שיניתי את זה בכוחות עצמי. שיניתי את זה בכך שהתמודדתי עם זה בכוח, עם כל הכאב והביישנות שבדבר, אני יזמתי שיחות עם אנשים, השתחלתי בטבעיות לשיחות ועכשיו לא מזהים אותי כי אני כבר לא הילדה הביישנית שהייתי. את יכולה להכיר בחוגים ובתנועת נוער.
שואל השאלה:
אני בפנימייה אין לי ממש דרך להגיע לכל מיני דברים כמו צופים וכאלה
אנונימית
ניסית להכיר ילדים בפנימייה שלך?
שואל השאלה:
לא ממש, רק החדר שלי ועוד כמה ומידי פעם אני מנסה לדבר עם עוד ילדים אבל אני פשוט לא מרגישה בנוח עם זה
אנונימית
תכריחי את עצמך, זה מה שאני עשיתי וזה הצליח. אף אחד לא מצליח לדמיין את זה שהייתי ביישנית פעם. את לא מבינה עד כמה הייתי ביישנית פעם.
מסכימה את זאת שמעליי, תכריחי את עצמך לעשות את הצעד הראשון ולהתחיל שיחה משם את חייבת להמשיך אין ברירה.
כמו שנגיד את כותבת הודעה למישהו ואת מתלבטת אם לשלוח בסוף צריך ללחוץ על שלח וזהו משם זה יזרום, אחרי שהחלק הקשה מאחורייך.
תנסי להסתובב עם ילדים מהחדר ועם חברים שלהם...