15 תשובות
ציטוט מתוך וויקיפדיה:
"שאיפת פחמן חד-חמצני אינה גורמת נזק משמעותי לריאות עצמן, אלא מקטינה בצורה משמעותית, ולעתים קטלנית, את יכולת נשיאת החמצן על ידי תאי הדם האדומים בדם. הפחמן החד-חמצני נקשר, דרך אטום הפחמן הנושא מטען שלילי חלקי ליון הברזל בקבוצת ההם, אותו חלק במולקולת ההמוגלובין שנושא את החמצן. זיקתו של הCO לקבוצת ההם גדולה פי 240 ממולקולת החמצן, וכך הוא מתחרה בצורה ניכרת על המקום של החמצן ומונע את העברתו. חשיפה לריכוזים נמוכים של פחמן חד-חמצני גורמת לסחרחורות, בחילות וכאבי ראש. בחשיפה לריכוזים קצת גבוהים יותר, חלה ירידה ביכולת הריכוז, פגיעה בעירנות וביכולות הפיזיות, כלומר הקטנת היכולת לתפקד ולמלא משימות יומיומיות. ההשפעות נגרמות מכך שרקמות ואיברים שונים בגוף אינם מקבלים אספקת חמצן מלאה. פחמן חד-חמצני מסולק מהגוף רק דרך הריאות ועל ידי מולקולות החמצן המתחרות איתו על הקשירה להמוגלובין. כלומר, כאשר יהיה יותר חמצן הוא ייקשר יותר להמוגלובין וכמות הפחמן החד-חמצני שתוכל להיקשר להמוגלובין תפחת והוא יסולק מהר יותר בזמן נשיפת האוויר החוצה. זמן מחצית החיים של הקרבוקסיהמוגלובין באוויר חדר הוא כ-300 דקות ויורד עד 90 דקות כאשר מספקים חמצן בקצב מהיר ובריכוז גבוה דרך מסכה המושמת על פיו ועל אפו של הנפגע.

חשיפה לריכוזים גבוהים, העשויה להתרחש באזורים סגורים, עלולה לגרום להרעלה חריפה שתוצאותיה הן אובדן הכרה ואף מוות כתוצאה מחנק. פחמן חד-חמצני הנפלט ממכשירים ביתיים כגון תנורים לחימום או בישול, עלול לגרום להרעלה, כיוון שהגז חסר צבע, חסר ריח וחסר טעם. מחוץ לבית קטן הסיכוי לחשיפה קטלנית לפחמן חד-חמצני למעט במקרים נדירים, כגון כבאים הנחשפים לרמות גבוהות של ריכוזי פחמן חד-חמצני בעת כיבוי שריפה."
שואל השאלה:
ויקיפדיה גם אני יכול לקרוא, יש מצב אתה מסביר את זה?
אנונימי
לא היה לי כוח לקרוא אבל קחי מויקיפדיה

שאיפת פחמן חד-חמצני אינה גורמת נזק משמעותי לריאות עצמן, אלא מקטינה בצורה משמעותית, ולעתים קטלנית, את יכולת נשיאת החמצן על ידי תאי הדם האדומים בדם. הפחמן החד-חמצני נקשר, דרך אטום הפחמן הנושא מטען שלילי חלקי ליון הברזל בקבוצת ההם, אותו חלק במולקולת ההמוגלובין שנושא את החמצן. זיקתו של הCO לקבוצת ההם גדולה פי 240 ממולקולת החמצן, וכך הוא מתחרה בצורה ניכרת על המקום של החמצן ומונע את העברתו. חשיפה לריכוזים נמוכים של פחמן חד-חמצני גורמת לסחרחורות, בחילות וכאבי ראש. בחשיפה לריכוזים קצת גבוהים יותר, חלה ירידה ביכולת הריכוז, פגיעה בעירנות וביכולות הפיזיות, כלומר הקטנת היכולת לתפקד ולמלא משימות יומיומיות. ההשפעות נגרמות מכך שרקמות ואיברים שונים בגוף אינם מקבלים אספקת חמצן מלאה. פחמן חד-חמצני מסולק מהגוף רק דרך הריאות ועל ידי מולקולות החמצן המתחרות איתו על הקשירה להמוגלובין. כלומר, כאשר יהיה יותר חמצן הוא ייקשר יותר להמוגלובין וכמות הפחמן החד-חמצני שתוכל להיקשר להמוגלובין תפחת והוא יסולק מהר יותר בזמן נשיפת האוויר החוצה. זמן מחצית החיים של הקרבוקסיהמוגלובין באוויר חדר הוא כ-300 דקות ויורד עד 90 דקות כאשר מספקים חמצן בקצב מהיר ובריכוז גבוה דרך מסכה המושמת על פיו ועל אפו של הנפגע.

חשיפה לריכוזים גבוהים, העשויה להתרחש באזורים סגורים, עלולה לגרום להרעלה חריפה שתוצאותיה הן אובדן הכרה ואף מוות כתוצאה מחנק. פחמן חד-חמצני הנפלט ממכשירים ביתיים כגון תנורים לחימום או בישול, עלול לגרום להרעלה, כיוון שהגז חסר צבע, חסר ריח וחסר טעם. מחוץ לבית קטן הסיכוי לחשיפה קטלנית לפחמן חד-חמצני למעט במקרים נדירים, כגון כבאים הנחשפים לרמות גבוהות של ריכוזי פחמן חד-חמצני בעת כיבוי שריפה.

אוכלוסיות הרגישות במיוחד לחשיפה לפחמן חד-חמצני:
שואל השאלה:
תגיד מה אתה עושה צחוק? ויקיפדיה גם קוף יכול לפתוח, ביקשתי תשובה שמסבירה בצורה ברורה
אנונימי
השאיפה מקטינה את יכולת נשיאת החמצן בצורה משמעותית. הפחמן החד חמצני נקשר לאותו חלק במולקולת המוגלובין שנושא את החמצן, וככה בעצם הוא מתחרה על מקום החמצן ומונע את העברתו.
אם אתה מתכוון לסכנות עצמן, זה תלוי בריכוזים.
שואל השאלה:
באילו תנאים נוצר פחמן חד חמצני?

אנונימי
שריפות בעיקר.
שואל השאלה:
יש 4 אופציות:

1. בהעדר כמות מספקת של חמצן, בתנאים של שריפה לא שלימה
2. בחושך
3. בחדר סגור
4. בטמפרטורות גבוהות
אנונימי
שואל השאלה:
באיזה תהליכים נוצר פחמן דו חמצני?

1. שריפה מלאה ונשימה
2. נשימה
3. שריפה לא שלימה
4. שריפה מלאה
אנונימי
חושבת ש1.
שואל השאלה:
תודה צדיקה
אנונימי
תמיד, צדיק.
פחמן דו חמצני לא רעיל כשלעצמו, אבל הוא לא תחליף לחמצן. לתופעה קוראים "גז חנק"
גורם לחנק.
תקראי על מערת הכלבים בנאפולי, זה מסביר די טוב.
מתוך ויקיפדיה של מערת הכלבים:
המערה נמצאת בסמוך להר הגעש אניאנו. אופיו הגעשי של האזור משפיע על האוויר שבתוכה, המכיל שיעור גבוה יחסית של פחמן דו-חמצני. מכיוון שגז זה כבד יחסית ליתר הגזים באוויר, הוא מתרכז בתחתית המערה (עד גובה של כ-30 סנטימטר) ועלול להביא כלבים שנקלעים למערה למצב של חנק, (1) ומכאן גם שמה.