6 תשובות
צר לי לשמוע
ממליצה לך מאוד להיפתח למרות כל הקושי
ולמצוא בן זוג שיהיה תמיד לצידך! ולא משנה באיזה גיל את תמיד אפשר למצוא..
והכל יסתדר אל תדאגי
אם את יודעת שאת לא בסדר ומודה בכך אז את בריאה לחלוטין ולא צריכה שום טיפול נפשי. עצם זה שאת מודעת לסיטואציה שאת נמצאת בה עכשיו.
בהצלחה! מכל הלב! בריאות ואושר :)
תקשיבי כנראה עברת משהו קשה ודיכא אותך או שאת לא מוצאת עיניין יותר במה שאת עושה, או שאת פשוט לא מרגישה מועילה ונחוצה... את זה את צריכה להבין עם עצמך..
ואת לא רוצה ללכת לטיפול נפשי כמו אנשים רבים בעולם שלא יחשבו או יגידו עליך דברים או שאת תראי את עצמך בתור מטופלת פסיכולוגית.
לפי דעתי כן כדאי ללכת (לא ממש לפסיכולוג) אבל ללכת, אני יכולה להגיד שעכשיו אני (ואמא שלי דרך התואר) נרשמנו לסדנא של NLF אם אני זוכרת נכון תשם (לא בטוחה בF) ששם משנים את התפיסה כי בעצם יש עובדה שאת עובדת במקום מסויים ואת צריכה לדעת מה את עושה בהמשך החיים שלך אז את צריכה לשנות את הגישה שלך ואז ץרגישי יותר מועיל ונחוצה
"עובדות לא ניתן לשנות, גישה כן"
אומנם אני רק בת 16 אבל כן לומדת פסיכולוגיה דרך הלימודים של אימי ומקווה שעזרתי :)
אנונימית
דיכאון זה דבר משבית לגמרי.
ברמות שאת מתארת זה מצריך עזרה. אני מכיר אנשים שהיו במצב הזה, קיבלו עזרה וכיום מנהלים חיים בריאים ותקינים.
זה שהצלחת לשתף פה זה טוב וחשוב, זה אומר שעוד נשארה לך טיפת כח להילחם. תיאחזי בה ותמצאי את הכח לפנות לעזרה
יש לך יעדים?
קודם כל תשמרי על שמחה, לא משנה מה, השורש זה להיות שמח גם אם קשה.
בימים שאין לך כוח לצאת לעבודה, תצאי לבלות, תקני אוכל ושתיה ושבי במקומות מסיחי דעת.
העניין הוא למצוא חברים ואנשים שירימו אותך, אבל מאוד מאוד יהיה לך קשה לעשות את זה אם לא קודם תרימי את עצמך למצב שבו תהי שלמה עם עצמך.
את החרדות תוכלי להרגיע על ידי עשיית דברים שתהני מהם במהלך השבוע.
אולי כדאי לך לחפש סדנא או חוג כלשהו או לימודים פעם ב...
בקשר לטיפול בעצמך, תתחילי לפתח תחביבים שהם לא עבודה. אל תתמכרי לדיכאון ותשמרי על אופטימיות. תמצאי חברים לשוחח איתם ולצאת איתם, יש אנשים טובים בעולם הזה שלא שופטים אף אחד. את צריכה להתמקד ב-מה שאת רוצה לשפר בחיים ולראות מה מגביל אותך וכיצד ניתן לפתור דאגות שהן לרוב שווא. לא לדאוג ולא לחשוב הרבה מדי לפני כל דבר ופשוט לפעול.
גם אם, את ברגעי משבר, אל תדאגי, הרגעים האלו יכולים להעניק לך יצירתיות וכוח לפעול ולהילחם כדי לצאת מהמצב.. אבל ככל שאת רואה שהמצב מתמשך אז כמובן תשקלי עזרה והנחייה שיתנו לך עידוד להמשיך ורעיונות לפיתוח גבולות.
בהצלחה, תרגישי טוב ושהיום שלך יהיה מעולה וגם כל שאר הימים שיבואו :)
אין שום דרך חוץ מללכת לטיפול.
את מבינה שיש מצב שאת צריכה תרופות?
אל תזניחי את זה
אני מצטערת לשמוע את זה.
לי לפעמיים גם יש ימיים כאלה שאני פשיט פורקת עול בגלל שאין לי כוח נפשי חעשות משהו.
אני מרגישה מוצפת וחסרת מוטיבציה.
לפעמיים בגלל שיש אנשים שפשוט מזכירים לי שאני לא עושה כלום ולא כזה מרימים אותי (הם חושבים שהם עוזרים בכך שהם מטיחים בי אבל זה לא עוזר).
למשל יש לי ידיד שהחיים שעברו עליו היו קשים מנשוא שאם אני מעיזה לנסות לקטר הוא קוטל אותי ומעמיד אותי במקום בצורה שאני חא יכולה לא להקשיב.
מה שאני מנסה להגיד לך פה זה שאולי תמצאי חברה טובה או מישהו שיעזור לך בשעות הקשות האלה, שיקים אותך ולא יתן לך ליפול (בן משפחה, ידיד טוב, חברה טובה)
אם את רוצה אני מוכנה כל הזמן לדבר איתך כשאת במצוקה ולנסות להרים אותך.