33 תשובות
אפשר להיות אתאיסט יהודי, אתאיסטים מגדירים תעצמם לרוב "חסר דת" אז אין להם דת, אך הם יהודים.
לא ממש לא, כי הלאום נוצר מהדת
אנונימי
הלאום היהודי שלי מבוסס על זה שנולדתי להורים יהודים אז זה הלאום שלי.

בלאום לא אמור להיות מעורב דת, יכול להיות, אבל לא בהכרח. לא חסר יהודים שמשתייכים ללאום הזה מלידה ולא מחוברים לדתם. דת זה משהו שבוחרים בהמשך (במידה ומישהו נולד יהודי ומעוניין ללכת ע"פ הדת או לא מוכן) ולאום משויך מלידה.
אולי את תעני האפינס? על מה הלאום שלך מבוסס.
תאורטית. הלאום הוא ציוני, אבל אומרים יהודי. יש יהודי בהקשר של לאום ויש יהודי בהקשר של דת. שניהם קשורים רק בקטע שרוב הלאום היהודי הוא יהודי בדת שלו.
יהודים שהלאום שלהם לא יהודי (ציוני) אלא יהודים שמתנגדים לעליה למדינת ישראל, כמו החרדים והחסידים בשאר העולם. והחרדים שנולדו בארץ.
כבר עניתי..
הלאום היהודי בא מהדת, ואם לא, אז מה הלאום של האתאיסטים אם לא מהדת?
הרי מה שאפיין את העם היהודי זה השמירה על היהדות. הדת מחוקקת על הזהות של העם.
הלאום נוצר מהדת, ללא הדת לא היה לאום
אנונימי
"הלאום היהודי שלי מבוסס על זה שנולדתי להורים יהודים אז זה הלאום שלי."

שמדברים איתך על הלאום היהודי- מה תעני? מה מיוחד בלאום זה? הרי כל לאום יש משהו מיוחד שמייחד ומזהה רק אותו.

התקלתי אותך?
לא התקלת אותי, ללאום שלי אין משמעות מיוחדת בעיניי.
אבל אם כבר מה מיוחד בו - אז זה שהרבה דברים רעים קרו ליהודים במהלך ההיסטוריה, לא בגלל דתם, אלא בגלל הלאום שלהם ועצם זה שהם יהודים - לדוג' רדיפות במהלך ההיסטוריה, השואה וכו'. אז כן יש את ההיסטוריה עצמה שמייחדת אותנו וקרתה רק לנו.

זה עונה על שאלתך? (:
הפינס, פשוט תמחקי לעצמך
אנונימי
^לא, תודה. מעדיפה להשאיר.
אני חושבת שיותר הכוונה שלא צריך לעשות את מצוות הדת בכדי שתיחשב עם לאום יהודי וזה י
באמת דיי הזוי שזאת תשובה שאני מקבל מאדם שככה רואה את הלאום היהודי.

תפילין, הכותל המערבי, חורבן בית המקדש, בית הכנסת, גמרא... דברים כאלו היו במערכת היום יומית של כל אבותינו, וממערכת חייהם היומיומית. קשה מאוד לא להתייחס לזה.. אין אדם שיגיד שזה לא דברים שמאוד היו מזוהים איתנו ואפיינו רק איתנו..
בכל מקום בעולם שיהיה יהודי אני יגיד לו תפילין הוא ידע מה זה.. ויבין ישר. וירגיש איזשהי הרגשה של יהדות בליבו.. גם אם לא מאמין או לא מניח תפילין כל יום.

ואם בלאום של אנשים שמסתירים את הדברים האלו, הם מסתירים המון אבל המון מהלאום האמיתי שלהם שייחד אותם.
עכשיו אנחנו כבר לא בעבר, אנחנו בהיום.
מה שהיה בעבר הוא לא מה שיש היום
בכל זאת, גם היום הדברים האלו מאפיינים אותנו.
רוב היהודים במדינת ישראל לומדים גמרא?
לא את כולנו, כיום יש הרבה אנשים המשתייכים ללאום היהודי ולא רוצים שדת תהיה מעורבת בחייהם. וזו זכותם.
בן אדם משתייך ללאום מלידה, הדת זה כבר עניין שכל אחד בוחר לפי הרצון האישי שלו.
ומה שמאפיין אותנו גם זו ההיסטוריה היהודית, שאליה לא קשורה דת והיא פשוט מסתמכת על ההיסטוריה עצמה. לא צריך לערב דת בלאום.
אלת האש- אולי לא, אבל אי אפשר להתכחש לכך שזה משהו שמאפיין וייחודי ליהודים. גם אם עכשיו פחות לומדים, במשך 3300 וזו מסורת מאוד ארוכה. שאין מצב ש"גמרא" או "חורבן בית המקדש" "תשעה באב" וכו' לא יאפיין אותנו, או לא יתקשר אלינו, העם היהודי.
זהלא כל כך בוחר לפי הרצון שלו...
נולדים לדת מסויימת ( או שיש במקרים מסויימים חסרי דת אבל זה לא קשור ) ואם רוצים בעתיד אפשר לעבור דת
אה אז בקטע הזה כן זה דבר שמאפיין יהודים כי זה קשור לדת היהודית ואין עוד שעושים את זה..
אבל בכללי לא הרוב לומדים גמרא עכשיו
^כן בוחרים אם לפעול על פיה ועל פי חוקי הדת, וזו הייתה כוונתי. שלא צריך לכפות על אחרים דת, זה כבר עניין של רצון אישי.
האפינס- בלאום כזה, אין באמת משהו ייחודי, וספק אם זה נחשב איזשהו לאום.
בלי עם ישראל לא היה יהדות, זו תלות מסויימת שיש רק בעם שלנו.
יש את ההיסטוריה שלנו שהיא ייחודית רק לנו.
להזכירך, יש דבר כזה שנקרא "חופש מדת".
ועוד משהו- הרוב המוחלט של היהודים כן רואה את המסורת היהודית בתוך הלאום שלו. את הדת. גם אם לא שומר. ירגיש קשר מיוחד כאשר אדם ידבר על תפילין לדוגמא, ולא כאילו זה משהו שלא מכיר.

הלאום היהודי בלי דת לדעתי הוא לא באמת לאום, ומה שבטוח שהרוב המוחלט כיום ממש לא בעל לאום שכזה אלא בעל הלאום היהודי המסורתי.


עניתם לי על השאלה, תודה.
הכוונה במשפט שהצגת בשאלה זה שלא חייב לקיים את מצוות הדת בכדי להיות בעל לאום יהודי
עוד שאלה- האם ירושלים חשובה לכם? אתם מרגישים קשר לירושלים? לכותל, הר הבית?

האפינס ואלת האש.
לא ולא.
הממ דווקא שאין לי קשר מיוחד
שנאת ישראל ידועה
אנונימי
שנאת ישראל ידועה?
זה שאין לי קשר מיוחד לירושלים אומר שאני שונאת את ישראל?
^אני אוהבת בישראל מקומות אחרים שהם לא ירושלים/הכותל. אותם אני ממש לא אוהבת, בלשון המעטה.