יש כאן עוד מישהו שאין לו עם מי להיות בספורט כשמתחלקים לזוגות? איך אתם מרגישים?

רע..

האמת שלי יש, אבל בתור אחד שפעם לא היה לו אני חייב לומר שאני מעדיף את פעמם מאשר שעכשיו צריך להיות תלוי באחד אחר

זה תמיד היה סיוט כשאמרו להתחלק לזוגות, יש פשוט הרגשה כזאת שהלב נופל לך לתחתונים ואתה נכנס ללחץ מטורף (לפחות לי זה ככה כי יש לי חרדה חברתית).
לא כיף בכלל.

לגמרי כמו התגובה מעלי
לא רק בספורט, תמיד בזוגות
זה מאכזב תמיד להיות אפשרות אחרונה של כולם
ש"החברות" שלי תמיד יעדיפו מישהי אחרת
זה תמיד היה ככה

מכירה את זה... וגם תמיד כשבחרו קבוצות הייתי נבחרת אחרונה.
זה היה ממש משפיל והרגיש נורא

לא אבל שבוחרים קבוצות אני באמת בין האחרונים בדרך כלל
אבל זה בסדר אני לא אוהב ספורט
הדבר היחיד שאני עושה זה חדר כושר ואירובי וגם את זה אני רוב הזמן שונא זה פשוט מביא אחלה תוצאות אז אתם יודעים

יש לי רק חברה אחת
אז תמיד יש לי אותה ולה יש אותי

יש לי שתי חברות שהן תמיד ביחד כשמתחלקים לזוגות, לא נעים להיות הצלע השלישית

אני:/ וזה קשה, אני מסתכלת על כולם מתחלקים לזוגות ומדברים וכיף להם ואני עומדת שם ומסתכלת עליהם... וזה לא שאני סתם מתבודדת לא חברותית, היו לי תמיד המון חברים שיכולתי לסמוך עליהם וכולם היו בסדר איתי ולא רבתי עם אף אחד, ואז עברתי לכיתה חדשה וכולים ערסים שלא רואים אותי גם במרחק של שני סנטימטר

חח תודה על הפלוסים אנשים אתם היחידים שמבינים אותי..

לי יש, אבל ביסודי אף פעם לא היה לי וזאת ההרגשה הכי חרא בעולם. זה הורס לך את המצב רוח לכל היום

כן. לא כיף בכלל. בדרך כלל אני בורחת לשירותים ומסתגרת שם. אני יודעת שאני חייבת להיות בשיעוריי ספורט להערכת מורה אבל פשוט מתביישת להראות את הפרצוף שלי שם.

אני. זה מרגיש נורא ומשפיל. תמיד כשמבקשים להתחלק לזוגות אני מחפשת איפה לקבור את עצמי, בסוף דוחפים אותי בכוח לזוג כי אנחנו אי זוגי ואני פשוט מרגישה אבודה בין כולם.

אני זוכרת שתמיד שהיו 2 בנות שאחריות על קבוצה ואז הם צריכות לבחור במי תהיה בקבוצה שלהם ואותי תמיד בוחרים אחרונה, היו גם מקרים שבהפסקות היינו משחקות והייתי עומדת בשביל שיבחרו בי לאיזשהי קבוצה ופשוט דילגו עלי- עצוב.

פעם לא היה לי, לא ממש אכפת לי הפסד להם!

מרגישה על הפנים...
עצוב שאין לך עם מי להיות בספורט או סתם בהפסקות תמיד להיות לבד...

בזוגות דווקא יש לי עם מי להיות בגלל שיש לי חברה אחת אז היא תמיד איתי ואני איתה..
אבל כשבוחרים קבוצות תמיד אני נשארת אחרונה ומתלבטים אם לקחת אותי או לא אפילו פעם איזה ילדה אחת אמרה שאני נשארתי ועוד ילדה היא בחרה אותי ואז היא אמרה "טוב בעצם לא, מאיה (שם בדוי) יותר טובה מ (השם שלי)" ואז הקבוצה השנייה הייתה חייבת לקבל אותי._.

זה בחוץ בזוגות יותר קבוצות
לפעמים אחד המורים שלי לספורט לא מחלק קבוצות אלאצאומר חכמה ילדים לבחור עם מי הם רוצים
אותי ואת חברה שלי תמיד בוחרים אחרונות
בגלל זה אני שונאת את זה ואני מעדיפה שהוא יחלק
אם הוא לא מחלק אני לא משתתפת כי זה נושא רגיש ולא אכפת לי אם הוא יכתוב לי הפרעה/ היא השתתפות בשיעור

רק אם חברה שלי לא באה באותו יום.
כשלא היו לי חברות נהגתי לבכות ולהכנס לדיכאון...
לפני שפגשתי את חברה שלי, תמיד בחרו אותי אחרונה, לא היו לי חברות והייתי שקטה (עדיין).
מבינה את ההרגשה.

מכירה, גם בקבוצות בספורט אני ועוד 2 בנות היינו נשארות תמיד אחרונות.. במיוחד שזה היה שהבנים בוחרים תמיד היו לחשושים אל תיקח אותה היא גרועה וזה אבל צריך כמה שפחות להתייחס

אני לא מבינה איך אנשים (מורים האמ) יכולים בכלל לעשות את השיטת בחירה הזאת. גועל נפש..
אחרי שזה היה קורה לי לא הייתי מסוגלת להשתתף בכלל ומראש הייתי נותנת תירוצים למה לא בא לי או שהייתי הולכת לשירותים ואז באה ומשתתפת אוטומטית לקבוצה שלי שישימו לב