24 תשובות
שעצוב בנפש שלאחרים יש אמא ואבא ולך אין ויש חלק חסר בפאזל ומשעמם שזה לא משפחה מושלמת בלי הורה אחד
צלקת נפשית (?)
שאת לא פוגשת את ההורים כול יום, אבל יש היתרונות..2 בתים אין ריבים כיף!
זה כבר חיסרון.. שההורים שלך לא ביחד.
בקושי לראות את האבא או את האמא
אין כל כך הרבה כסף

היתרונות הן כפול מתנות חחח
כמו שאחד אמר פה זה צלקת נפשית, כשההורים שלי התגרשו לקחתי את זה קשה והדרדרתי בלימודים, אבל לאט למדתי שזה לא כל כך נורא כי יש שתי בתים ו2 חדרי שינה וכפול מתנות, כפול כסף
אנונימית
כשרואים הורים של ילדים אחרים מסתדרים או לפחות יחד, ואחר אתה תוהה איך היה יכול להיות עכשיו אם זה היה קורה גם להורים שלך.
נתק מסויים משני ההורים, בגלל שיש הרבה מתח.
יש הרבה ילדים שההורים שלהם לא מתגרשים כשהם ילדים קטנים והם נהיים חלק מההליכי גירושין, שזה הרבה מאוד לחץ, הרבה מאוד תקיעות. אתה מרגיש באמצע.
רוב הזוגות שנישאים לא שורדים, כי הם לא מסתדרים או בגלל כסף או בגלל הילדים ויש עוד מאה סיבות או יותר, אבל תמיד נראה כאילו שכל משפחה מאושרת היא דומה, וכל משפחה אומללה - אומללה בדרך שלה.
בכל אופן, כל העניין הזה של שתי דירות, של שני ההורים שלך חיים את החיים שלהם לחוד ומעורבים בחיים שלך לחוד, זה די מצלק. בעיקר אם הנישואים התפוררו מול העיניים שלך. יש הרבה ריבים, ויכוחים, הכל קורה מולך. ואתה גם שומע את השם שלך עולה לא מעט.
שאת לא יכולה לחיות עם שניהם, את חייבת לבחור צד כי יש סיכסוכים, את כל היום שומעת כל אחד מההורים מלכלך על השני.
בנוסף לזה בד"כ אין מספיק הכנסות כמו להורים לא גרושים.
ולא יודעת אם זו רק אני, אבל כשאני רואה ילדים מבלים עם אבא שלהם אני נאכלת מבפנים.
לא רואים את אחד מן ההורים בתדירות גבוהה
קינאה
גורם להשואות חברתיות
בושה לפעמים
חסרון
פגיעה בערך עצמי
ירידה בבטחון העצמי
ללכת לאחד מן ההורים שלך שאתה לא גר אצלו כאשר חברים שלך קובעין יציאה
ההורה גר רחוק
אתה גר עם הורה שנכנס למערת זוגית חדשה שהיא לא עם ההורה השני שלי
חסרון באהבה
ויש עוד
וכמובן שלא כל מי שהוריו גרושים יחוש את כל זה, כל אחד ירגיש משהו אחר
אין 2 הורים.
כמעט לא בקשר עם אחד מהם.
לפעמים ממשיכים הריבים.. ולפעמים חייבים לבחור צד וזה לא נעים.
זה יכול לגרום לבעיות כלכליות.. בגלל המזונות.
יש אחים חורגים מעצבנים.
הורים חורגים מעצבנים.
אחים לא ממש אחים מנשואים קודמים.
דיונים בבית משפט שלפעמים צריך להעיד נגד אבא שלך.
שיש ילדים שמסתכלים עליך כעל מסכן.. למרות שאולי זה קצת ככה.. אבל עדיין.
כשאתה מדבר עם אבא.. הוא מלכלך על אמא ולפעמים להפך.
לא חסרים חסרונות..
אבל בסך הכל לומדים להסתדר עם זה.
כילד שההורים שלו גרושים אני לא רואה חסרונות בזה, כמובן שזה לא הכי כיף שהאבא/אמא רחוקים ממך אבל באיזשהוא שלב מתרגלים לזה וזה כבר הופך לשיגרה וזה כבר נהיה פחות קשה.
מרוב שהם שונאים אחד את השני הם לא יכלו להיות ביחד בבת מצווה שלי, והם לא מוכנים להיות בחתונה שלי אם הצד השני יהיה שם אז אני פשוט אתחתן בעירייה וברבנות בלי שום בלגן ובלי שאף אחד יידע ורק אחר כך אני אודיע להם
אנונימית
החסרון בעיני הוא שצריך להתאים את עצמך ללוז כלשהו.
אני לא יכולה לצאת עם חברים כל שישי כי אני הולכת לאבא שלי פעם בשבועיים והוא גר ממש רחוק מאמא שלי.
אצל אבא שלי אין לי בגדים בגלל שאני ישנה אצלו רק פעם בשבועיים (ונפגשת איתו בכמה ימים לארוחות ערב במהלך השבוע)
מה שאומר שאני צריכה לארוז מלא תיקים וזה.
עוד חיסרון בעיני הוא שאני לא סובלת את אשתו של אבא שלי ולא מסתדרת איתה..
חחח לכולם פה רוב החסרונות חוזרים על עצמם..
כמו האנונימית.. גם אצלי הייתה בעיה.. אבא שלי הבריז מהבר מצווה אז אני גם שוקל לעשות חתונה באותה צורה.
ושכחתי להוסיף שדבר ממש זבל זה אמא חורגת שאני לא סובל.. לא מאחל לאף אחד.
האמת לא ממש יצא לי לגדול אם אבא ההורים שלי התגרשו שהייתי קטנה אבל כן לפעמים אני מקנאה כשאני מגיעה לחברות ורואה מה זה בית שיש בו אבא...
היתרונות כמו שכבר אמרו כאן כפול מתנות וכפול כסף
זה דיי סבבה
ההורים שלי גרושים ואני ממש שמחה ככה
לגדול בלי אבא ולתהות איך זה בכלל שיש אבא?
זה עצוב כי כל החברות שלי תמיד מדברות על אבא שלהן ואני לא יודעת איך זה מרגיש בכלל...
ובחיים לא אדע כי הוא לגמרי ניתק קשר ולא בארץ.
אנונימית
אין לי מושג, אבל הייתי מעדיפה שההורים שלי התגרשו זה יעשה לי יותר טוב
אנונימית
אצלי במשפחה זה היה תהליך של לפני ואחרי
ההורים שלי רצו להתרגש במשך חצי שנה ואני תמיד הלכתי לצד של אבא שלי וכך התחלתי לפתח שנאה כלפי אמא שלי (גיל 13)
ומאז ריבים כל הזמן והיא ואני תמיד אחת נגד השניה, לא הרגשתי כלפייה אהבה בכלל.
הפסקתי ללכת למשפחה שלה ודי ניסתי לנתק קשר איתה. ממש שנאתי במשך שנתיים בערך רק לפני כמה חודשים החלטנו ללכת לפסיכולוג וזה עזר אני מאוד אוהבת אותה וגאה בה על הכל
קשה: (
אנונימית
1. אני לא יודעת מה יותר גרוע שהם היו ביחד ורבו אחד מול השני או שהם אשכרה נוסעים אחד לשני (כל אחד גר בעיר אחרת) בשביל םאקינג לריב זה עם זה ועוד גוררים אותי לזה.

2. פגישות שלי עם חברים או תכנונים נקסעים לפי ימים סםציפים שיכולים לשנות בדקה התשעים כי מי שואל אותי?

3. פחות כסף כי אבא משלם מזונות וככל שמוציא כסף על מזונות יותר כל חודש הכזף נפחת ואז גם לאמא בקושי יש כסף.

4. לראות את אמא פעם בשבוע בערך

5. לראות את אח שלי כמה פעמים בשבוע בלבד

6. להסחף לבית ספר עם תיק בגדים, תיק ללימודים ותיק ללימודים של יום אחרי

7. להסתיר את הסיבה האמיתית של הגירושים של ההורים שלי כל הזמן

8. זה ישמע דפוק, אבל בהתחלה היו מנדים אותי מכל מני פעילויות וגיבושים כיתתיים בגלת זה.

9. שאני אצל אמא שלי לקום בחמש בבוקר בשביל להגיע בזמן לבית ספר שבקצה השני של הארץ

10. לשכוח ציוד אצל אחד מהם בזמו שאני אצל השני

11. שדוחפים פסיכולוגים מכל מקום ויועצים כי חושבים שנכנסתי לדיכאון בגלל זה.

12. צלקת נפשית מהריבים והפלשבקים.

13. התקפי חרדה

14. קושי בתפקוד יום יומי בזמן שהקול של הצעקות שלהם מהדהד בראש

15. שבזמן שהבעיות של בני 11 נורמלים זה ארנה בכלאש ראויל, הבעיות שלך זה למצוא את אמא שלל חצי שיכורה ולהציל אותה מהתאבדות.

16. בכי בלתי נגמר

17. לסבול דיכאון של ההואים ולנסות להודד אותם ככל שאפשר בשביל שיתחזקו ימשיכו הלאה למרות שאתה בעצמך כבר נכנס לדיכאון מהם.

18. להסתכל לאח שלי הקטן בעיניים כל פעם שהם רבים ולהגיג לו "זה פשוט משחק תפקיגים שלהם" עם דמעות בעיניים.

19. לעבור את כל זה מגיל 8 עד עכשיו (בקרוב 12)

20. לקבל רחמים מאחרים

21. כל פעם לשמוע אנשים אחרים מתבכיינים על זה שהם מסכנים וכמה שהם מסכנים ומתחרים בזה שהם הכי מסכנים כי הם רבו עם ההורים שלהם בקשר ליום חופש מהבית ספר ובסוף פשוט באלך לזרוק עליהם כיסא כי מה שעובר לך בראש זה רק לחזור הביתה בפחד ודמעות בעיניים ממה יקרה.

22. שחושבים שאת עושה רחמים עצמיים כל פעם שאת בדיכאון.

23. שאומרים לך "ביג דיל, התגרשו."

יש עוד אבל טוב.

- לראות הרבה פחות את אחד משני ההורים.
- לפעמים עדיין קורה שיש בינהם ריב או סכסוך קטן ואז כל אחד מושך אותך לצד שלו בעניין ותמיד יוצא שנוטים לאחד מהצדדים, קשה מאוד להשאר באמצע.
-אני אישית מאוד לא אוהבת שמחליטים לי איפה להיות ומתי (ההורים שלי לא גרושים ככ הרבה זמן אז לזה אני לא הכי רגילה).
-החסרון העיקרי שלי יש הוא בגלל שההורים שלי התגרשו אחרי הרבה שנים שלא היה להם טוב ביחד ככה שהיו המון ריבים, קללות וצעקות ודי גדלתי לתוך זה. קשה לי לראות זוגות מבוגרים שטוב להם ביחד, מחזיקים ידיים, מתחבקים ושלא נדבר על מתנשקים. בשבילי הדבר הכי לא רגיל שיש זה לראות זוג בגיל של ההורים שלי ביחסים טובים, כמו שאמור להיות בזוגיות נורמלית שיש בה אהבה, זה פשוט עושה לי כואב בלב.
- בגלל הדבר הקודם שכתבתי נורא קשה לי לראות את ההורים שלי עם הבני זוג שלהם זה עושה לי ממש רע לראות ששניהם בזוגיות כזאת, אני לא רגילה שהם במערכת יחסים שיש בה אהבה וכבוד הדדי, במיוחד כשהם מראים את זה בחיבוקים ובכללי בקרבה אחד לשני.

בסהכ למרות שנשמע שיש הרבה חסרונות שהם די משמעותיים אני חושבת שהגרושים שלהם זה הדבר הכי טוב שקרה לי, שינה את החיים שלי לטובים הרבה יותר למרות כל החסרונות.
לא יודעת מה איתכם אבל אני חושבת שלפעמים אולי באמת עדיף הורים גרושים אם כל הקושי אבל בלי ריבים בבית מאשר הורים שכל היום רבים...
לפחות ככה יש בית שקט
אנונימית
כל כך מזדהה עם להסחב עם תיק לבגדים, למערכת של אותו יום ולמערכת שעות של יום אחרי...