20 תשובות
כל המשפחה שלי אתאיסטית, אז זרמתי איתם
כן
התבגרתי והבנתי שאלוהים לא קיים
כשהבנתי שלדעתי אין דבר כזה אלוהים.
אף פעם לא התחלתי עם זה, מאז ומתמיד הייתי כזה
התחילו ללמד אותי כימיה פיזיקה וביולוגיה ומאז התחלתי לחשוב בהיגיון
התחלתי להאמין בעצמי ולהבין שאמונה ברוח זה דבילי.
כשקלטתי- "רגע, מה לעזאזל הבעיות שלי.-.?"
האמת שפשוט לאט לאט גיליתי את העולם ואת המציאות...
כשהייתי קטנה ככל שלמדנו יותר תנ"ך ושמעתי דיבורים על אלוהים, הגעתי למסקנה שזה לא נשמע לי הגיוני.
היום אני לא אתאיסטית לחלוטין (אגנוסטית).
כל חיי הייתי אתאיסטית והתייחסתי לדת כאגדה.
אף פעם לא האמנתי..
הלוואי שהוא אמיתי אבל אני פשוט לא מצליחה לגרום לעצמי להאמין בזה. אולי זה כי לא נולדתי למשפחה מאמינה או אפילו לסביבה מאמינה.
אישית, מאז ומתמיד הרגשתי שאין אלוהים.
מאז ומתמיד שיעורי תנך היו נשמעים לי כמו סיפור אגדות וזהו. אחר כך כשגדלתי והייתי בסביבה דתית הבנתי כמה אני שונה מהם, בעצם הבנתי שאני מאמינה באלוהים רק כי זה מה שלימדו אותי.
אחרי זה חקרתי טיפה על הנושא והבנתי שיש לזה שם.
אני גדלה בבית של אתאיסטים- סופגים הרבה מההורים, בשיעורי תנ''ך אני מרגישה כמו בשעת סיפור ושמספרים לי אגדות... וככל שאני מתבגרת יותר, רואה, מרגישה ושומעת דברים רבים יותר, אני מרחיקה מאוד מלהאמין.
כשהבנתי שזה לא הגיוני
--A
טראומה שגרמה לי להאמין שאין אלוהים
E8
תמיד היו לי ספקות
המשפחה שלי אתאיסטית, ויש את הקטע שאני מבסס את החיים שלי רק על הוחכות..

(חח הדיליי)
במילה אחת, סטיפס
בכמה מילים, התבגרתי, הבנתי כמה דברים, חקרתי והגעתי למסקנה
אנונימית
^רגע, סטיפס גרם לך להיות אתאיסטית?
לא בדיוק..
תמיד היו לי ספקות
אבל הוא 'עזר' לי להבין שאין באמת דבר כזה
אנונימית
וואוו, ואני חשבתי שהויכוחים האלה לא משפיעים על אף אחד..

שמח שהיתעלת מעל החינוך שלך! לא הרבה אנשים מסוגלים לעשות את זה!