תנו סיבה אחת למה להמשיך לחיות?

החיים הם מתנה, אם זורקים אותם אין החזר..

אתה תגרום צער רב לסובבים שלך אם תתאבד.

כתוב בפרקי אבות:
וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרֶךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ,
שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן,
לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

ואם הוא אתאיסט? ^

אז מה? זה כולל גם את המן.

הי..

אני מבין שאת בעצם מסתכלת מסביב, וגם בתוכך פנימה - ולא מצליחה למצוא סיבה לחיות.. נשמע שהחיים הפכו להיות בשבילך נטל, משהו מעיק ומדכא, ואת לא מצליחה לראות למה להמשיך לסחוב ולסבול ככה. ויחד עם זאת - באת לכאן לשאול את השאלה.. כאילו למרות כל הדיכאון, למרות כל הכאב, עדיין יש בך צד מסוים שבו את מחפשת משהו להיאחז בו, דרך להחזיק מעמד ולא להתאבד. ואני מניח שזה מוזר לך, שאולי את אפילו לא מבינה בשביל מה את נלחמת - ועדיין זה שם, את נאבקת, מחפשת דרך לחזור לרצות לחיות..

יקירה, אולי באמת לפעמים זה העניין, שגם אם לא מוצאים "סיבה הגיונית" למה לא להתאבד, עדיין - יש בך צד שפשוט רוצה לחיות. ואני רוצה לנסות לתת מקום לשני הצדדים שבך.. גם לצד הכואב והמיואש וגם לצד שמחפש דרך לחזור לחיים. בואי לדבר איתנו בסה"ר. יש לנו צ'ט בכל ערב בין תשע לחצות, ואולי תוכלי לשתף אותנו במה שעובר עליך, בדיכאון, במחשבות האובדניות, וגם בצד האחר הזה, הזה שרוצה עדיין לחיות מבלי להבין למה..

אם תרצי - את מוזמנת אלינו בחום..


מתנדב סה"ר