2 תשובות
כמובן שאיש הפנים, במאמר של ויקטור פרנקל הוא כל הזמן חוזר על הרעיון שאיש הפנים מכונס בעצמו, מכיר את עולמו הפנימי, החולשות והיתרונות שלו וכך יכול לתקן אותם. הוא בריא בנפשו הרבה יותר מכוון שעיקר עניינו זה בעצמו- וכך הוא יכול לתקן את עצמו. לעומת זאת איש החוץ, עיקרו אם לא רובו כלפי חוץ, השהייה במחיצת עצמו גורמת לו שעמום וכך הוא לא יכול להתקדם לשום מקום.
אגב, מחשבת? בהצלחה במבחן:)
אגב, מחשבת? בהצלחה במבחן:)
איש הפנים.
איש החוץ עסוק בכל דבר מלבד אישיותו, כל דבר חיצוני מעניין אותו מלבד הנפש שלו. מהסיבה הזאת הוא לא יוכל לעבור תהליכים פנימיים עמוקים, כך הוא גם לא יוכל לפתח את אישיותו. לעומת זאת, איש הפנים מתעניין באישיותו הפנימית עד מאוד. יש לו עולם פנימי רחב, מה שגורם לו לעבור תהליכים פנימיים עמוקים ולהגיע לשאלות מעמיקות על משמעות החיים.
איש החוץ עסוק בכל דבר מלבד אישיותו, כל דבר חיצוני מעניין אותו מלבד הנפש שלו. מהסיבה הזאת הוא לא יוכל לעבור תהליכים פנימיים עמוקים, כך הוא גם לא יוכל לפתח את אישיותו. לעומת זאת, איש הפנים מתעניין באישיותו הפנימית עד מאוד. יש לו עולם פנימי רחב, מה שגורם לו לעבור תהליכים פנימיים עמוקים ולהגיע לשאלות מעמיקות על משמעות החיים.
באותו הנושא: