פריקה... מרגישה שאני חייבת

אני אוהבת אותך. זהו, החלטתי שאני כבר לא נאבקת ברגשות שלי ולא מדחיקה שום דבר אליך... אני פשוט נותנת לזה לקרות. אני יודעת שאתה לא שם, שאתה אולי כועס או מאוכזב או אפילו שונא... אבל שום דבר לא משנה לי חוץ מהעובדה שאנחנו כבר לא בקשר. אהבתי אותך יותר מהכל. שמתי אותך לפני משפחה, לפניי... איך יכולת לעשות את הצעד הזה? זה כל כך כואב שאני כבר עייפה מלבכות. אז תחליט, או שאתה חוזר לחיים שלי ונתחיל הכל מחדש או שפשוט תתרחק, בלי לפגוע בי ובלי להופיע בכל פעם שאני כבר מתגברת עליך... פשוט תפסיק, אתה פוגע בי. אני כבר לא אותה אחת שהייתי לפני כמה חודשים... ואתה זה שגרמת לזה לקרות.