4 תשובות
אני מסתכלת במראה שמונה פעמים ביום בממוצע. שלוש פעמים מהם אני בוכה ומקללת את עצמי רק בגלל שאני לא סובלת את איך שאני נריאת.
את צריכה הגיע עם עצמך למודעות עצמית חיובית. ולא על פי מה שארים חושבים או רואים או אומרים לך, אוקיי? זה דבר ראשון.
דבר שני, אין בנאדם מושלם. אם את מבואסת כי את לא מושלמת, את יכולה לבכות עד מחר, אף אחד לא מושלם, גם אם זה נראה לך ככה.

אם את רוצה להרגיש עם עצמך יותר טוב את יכולה לקחת עט ומחברת וכל יום לכתוב על כל חלק בגוף שלך שאת לא אוהבת שלושה דברים טובים
לדוגמא:
השיער שלי-
1. חום 2. ארוך 3. גלי
וככה תמשיכי במשך כמה שבועות
או שתאמצי את הרעיון הזה ופשוט תשבי ותפנימי.
אל תהיי סתומה כמוני שמקללת את עצמה במראה.
זה כמו התמכרות, אוקיי? אני לא מגזימה. אני יודעת שזה לא טוב בכלל אבל אני ממשיכה לקלל את עצמי. לא. אל תעשי את זה.
תתחילי להחמיא, למצוא דברים טובים שאת אוהבת.
ואם את חושבת שאת מכוערת כי אחרים הכניסו לך את זה לראש אז זה לא בהכרח אומר שאת באמת חושבת ככה, זאת רק שטיפת מוח.
כל אחד אוהב את עצמו, אולי לא נרקיסיסת אבל אוהב את עצמו גם אם הוא מראה כלפי עצמו שנאה.
תאהבי אתץ עצמך דבר ראשון. אל תשהפי לשלמות תשהפי לשלמות שלך.
תודה על התשובה, את מדהימה, אבל זה לא יעזור, יש לי גם בעיה שאני כל כך שקטה, יש לי חברות אבל אני בכלל לא משתתפת בשיעורים, לא משתתפת כשקבוצה מדברת או בשיעורי חינוך. זה ממש לא נוח כבר, כי כל מה שעובר לי בראש זה מה אנשים חושבים על זה שאני שקטה או על זה אם אני נראית לא טוב ובגלל הסיבות האלו אני לא מסוגלת להנות מדברים, להתרכז בשיעורים לפעמים.. במה שיותר חשוב. כבר ממש נורא ככה! אוף!
האופי זה מה שחשוב זה מה שקובע מי את
גם זה ממש ממש באסה כי אני גם מרגישה שאנשים אולי שמים לב שאני כל הזמן נכנסת לראות את עצמי במראה או, מוציאה מצלמה בטלפון לבדוק איך אני נראית או מראה