היום הכלב שלי נפטר... וקשה לי מאוד עכשיו.

אני בוכה בלי סוף. אני מרגישה שהוא היה כמו ילד שלי!! אני נזכרת בימים המדהימים האלה שהוא היה רץ איתי ומלקק אותי כל הזמן. אני זוכרת כאשר הייתי עצובה לפעמיים, הוא עודד אותי. אני זוכרת כשהוא היה מצחיק אותי. אני זוכרת עוד המון דברים נפלאים! כשהוא כבר התחיל להתבגר, היה לו קשה ללכת אז עזרתי לו לעלות במדרגות. היו לו כאבים חזקים ברגלים וסבל כל הזמן. אני הלכתי איתו לווטרינרים כדי שיחלים. שהמצב רק הוחמר. היום בבוקר בשעה תשע וחצי, מצאתי אותו מת על המיטה שלו. אני לא קולטת שזה קרה לי... אני לא יכולה להמשיך לכתוב עוד. אני צריכה להירגע. מה אני יכולה לעשות? קשה לי לנשום. אני לא מצליחה להפסיק את הדמעות שלי. אני צורחת מעצב. מרגישה שחלק מהלב שלי נשבר. אני רוצה למות איתו. לא מגיע לו!