אני מתמודדת עם תחושה שאני לא מסוגלת לכלום וחרדה מהרבה דברים בעיקר מהעתיד וזה שבא לי להנות בלי דאגות. כמעט כל שעה ביום אני חושבת על זה, כל רגע אני צריכה להרים את עצמי כבר בערך 3 שנים. כל החברות שלי גם הן מתמודדות וזה קשה כמו הישרדות יומיומית, אני היחידה?

לא גם אני באותה סירה..

אם תרצי לדבר על זה בפרטי בכיף

את ממש לא לבד.

גם לי היו שנים קשות.

את כנראה סובלת מסוג של דכדוך (לא קליני) ואולי גם (הימור שלי) מחשבות אובסיסיביות (שזה סוג סופר נפוץ של ocd. רוב האנשים לא מודעים לכך שיש לזה שם), שנובעות מהחרדות. אולי גם יש לך בעיה עם הערכה עצמית וביטחון עצמי (בגלל המשפט שרשמת שאת לא מסוגלת לכלום).

חשוב לא לוותר ולטפל בזה.
טיפול עצמי יכול להיות עם מאנטרות ומדיטציות.
אבל כדאי מאוד גם טיפול עם בעל מקצוע כלשהו. זה לא קל ובטח לא זול, אבל שווה מאוד.

תהיי בטוחה שאת מסוגלת להמון ואין סיבה להיות בחרדות על העתיד.
אבל בשביל באמת לקבל את העובדות האלה צריך לעבוד על זה.

שואל השאלה:
אני מטפלת בעצמי, אבל קשה כל הזמן לשמור על תקווה, לא להתייאש למרות הכול

נשמה שלי.. מבין את המצב שלך החיים לא קלים מלאים בקושי בכל דבר ודבר את עוד תכירי את האנשים הנכונים שיעזרו לך להתקדם ולהצליח.. אני מאמין בך

אני הייתי עושה מאמץ להיפטר מהמחשבות.
בשלב בזה כבר הבנת שלחשוב אותם לא משפר את המצב בכלום.
לחשוב שוב שוב מה יהיה בעתיד, לא משפיע על העתיד. זה לא שאת חושבת בצורה פרקטית כמו לקבוע לעצמך משימות ואח"כ לבצע, זה סתם לופ של מחשבות על אותו דבר. מיותר.

תנסי כל פעם שעולה מחשבה על העתיד להגיד, "להתראות מחשבה", ואז לחתוך אותה.
או שתנסי לקבוע למחשבה שעה אחרת, למשל את נכנסת שוב ללופ המחשבות, אז את אומרת לעצמך "לא מתאים לי עכשיו, אז ניכנס למחשבות עוד שעתיים". זה מרגיע ויותר מאוחר כבר לא באמת "מקיימים" את הפגישה שקבעת.
צריך להתעלם מהתוכן של המחשבות.
אין בהם טעם בכלל, לא משנה מה יש שם.

אם תצליחי להיפטר מהמחשבות חלק אחר בלב ובנפש יתחיל לפרוח, והתחושה משתפרת פלאים.

כדי לשנות את זה חייבים להניח לחלק מעצמך לטובת שיפור בחלק אחר.
רשמת שכל החברות שלך גם מתמודדות וזה אולי אומר שאין בסביבה שלך מי שידאג להפחית מהחשש שלך ומהמחשבות שחוזרות ותוקעות במקום לקדם, במקום להשיט את עצמכן אתן טובעות האחת במרמורים שמביאה איתה השניה. מחשבה פרקטית יותר יכולה להניע תהליך של שיפור עצמי. לראות מעבר למה שאת לא חושבת שאת מסוגלת על ידי זרימה עם התהליך של ההשתלבות במה שיעשה לך טוב. זה יכול להתחיל מסיגול של תחביבים והרגלים שישפרו לך את החיים. תמיכה מאנשים שתוכלי לסמוך עליהם והתפתחות אישית לכיוונים שיתנו לך להרגיש טוב עם עצמך ולהיפתח לסביבה וליהנות יותר אפילו מהקטע שיש דאגות ואת פותרת אותן על ידי תכנון מוקפד על פי האמצעים הקיימים תוך התמקדות במה ניתן ואיך ניתן לבצע את המהלכים בדרך כזו שתהיה מאוזנת ובריאה עבורך. לחזור ולהתנות הרגלים של שלווה ולא לתת לדאגות להפיל אותך אלא כאמור לזרום איתן כדי שבאמת החורים שהן יוצרות יסתמו ויפסיקו להציק לך.
קחי לך הפסקות לעצמך בין לבין המהמורות של החיים. תהני מהדרך, תתפכחי, תתפתחי, תאהבי, ותתחברי לשקט הפנימי שלך. המון בהצלחה, שנה טובה, בריאה ומעולה :)