אתם מהאנשים שמשתפים אחרים ברגשות ובמה שעובר עליכם או שמנסים להסתדר לבד או שבכלל מדחיקים ומכחישים?

תלוי מי ומה.. אבל למדתי שכדאי ברוב כן לשתף

מנסה להסתדר לבד.

האפשרות של ההדחקה. אני גם כבר לא הולכת לפגישות עם הפסיכולוגית ועם הפסיכיאטרית, כי האפשרות הזו עדיפה עבורי.

אני חיה את הרגע ומשתפת דברים בסייסים, את הרגשות האמיתיים והבעיות שלי אני שומרת לעצמי.

לא משתפת לא משנה מה.
למרות שלדעתי אני צריכה להיות יותר פתוחה.

מדחיקה ממש.

חחח את האמת? הכול ביחד.
יש מצבים שאני ארצה לשתף למשל את חברות שלי על מה שאני עוברת ויש מצבים שאני לא רוצה לדבר עם אף אחד. זה תלוי במצב ובמקרה

אני ילדה שחייבת צומי, תכונה שאני מנסה להיפטר ממנה אבל עם זה או בלי זה- אני תמיד משתפת, אני אוהבת לשמוע את הדעות של אנשים על מצבים שהייתי בהם, לשמוע אוליי מה הם היו עושים, וסתם אוליי לקבל תמיכה ואוזן קשבת.

אני מנסה להסתדר לבד, ואני גם מדחיקה ומכחישה.