אני מתמוטטת. אני סטודנטית ביומי הראשון בדירה עם שותף ואני לא מפסיקה לבכות. איןלי חברים, אימא שלי ממש חסרה לי, מבולבלת ממה שהולך באוניברסיטה והטפסים כאלו לא מובנים ומפחידים לי, לא יודעת איך עוד אמצא עבודה והבן אדם היחידי שיכולתי לפרוק לו התאבד. מה לעשות?

דבר ראשון להירגע.

אם אמא חסרה תדברי איתה כל יום או שאפילו תשני בבית שלה בסופי השבוע.

לגבי האוניברסיטה - ובכלל בחיים - כל מקום חדש שאנחנו מגיעים אליו נראה מפחיד ומבלבל. קחי לך קצת זמן להכיר.
באופן כללי את יכולה תמיד לגשת למזכירות ולקבל פרטים על כל הטפסים ועל התמצאות בקמפוס.

ואם את צריכה לפרוק את מוזמנת לשוחח איתי. אולי אוכל לעזור או לתת עצה.

לנשום עמוק. צר לי מאד שאיבדת ידיד בנסיבות כאלה. אבל את כאן ועליך להמשיך בחיים.
כולם חווים את הלחץ הזה בהתחלה. את תראי שהכל יסתדר לך בסוף. תתחילי להבין מי נגד מי.
עצה שלי.. תנסי להתחבר לסטודנטים אחרים. תשאלי אותם על הטפסים ודברים שאת לא מבינה. תדברי! אפשר גם לשאל אצל המורים ובמזכירות אם משהו לא ברור. תאמיני לי זה לא סוף העולם. כל עוד בן אדם חי הכל אפשר לפתור!

שואל השאלה:
זה לא נחשב שאני משגעת אותם שאני שואלת מלא שאלות גם מה שהסבירו לי כי לא כזה הבנתי?

את לא משגעת אותם כל עוד את עושה את זה בנחמדות אז הכל סבבה. אל תחששי להיעזר במי שצריך בגלל תחושה שאת משגעת. מי שרוצה באמת לעזור, יעזור לך מכל הלב אפילו גם אם הוא טיפה עסוק.

אבל כולם עושים את זה. כולם שואלים. מכירים. תמצאי לך מישהי שגם לבד. איזה בחורה נחמדה. תשבו באותו שולחן. תדברו. ככה זה הולך.
אני אגיד לך איך הרגשתי ביום הראשון של הלימודים. עולה חדשה. חשבתי שיהיה נחמד אם יהיו בחורות דוברות רוסית שיהיה לי קל להתחבר אליהן.
מצאתי את עצמי מוקפת סטודנטים ערבים. לא ידעתי לאן ללכת והססתי לשאל אותם. חשבתי לעצמי אמאלה.. מישהו כאן דובר עיברית?!? :)
ואחר כך הכרתי חברות. ולמדנו ביחד. ביחד הרבה יותר קל להתגבר על כל הקשיים האלה.
וגם את תמצאי לך חברות חדשות.
או חברים:)

^אלכסה באיזה גיל עלית? איך התמודדת ונקלטת בלימודים? היו קשיי שפה?

גיל ההיתבגרות. כן. ברור שהיו קשיי שפה והכל. ברגע שאתה מבין שאין לך בררה ואתה חייב להכנס לזה ומהר להתעקלם אז אתה לא חושב יותר מדי על הקושי.
אני היתי במצב טוב.. גרתי עם ההורים. ולא היתי חייבת ללמוד ולעבוד. עבדתי וחסכתי לפני הלימודים. אבל למדו איתי אנשים שנתיים -3 בארץ. עלו לבד ללא הורים. והם התמודדו כולם.

אז כשנמצאים בתוך מצב שבוחרים, כבר מסתיים הזמן לחשוב ומתרגלים עם הזמן?
נחמד שיש עוד אנשים שעוברים איתם ביחד את התהליכים.