2 תשובות
איסוף של מס' חומרים לתוך עותק אחד שמכיל את כולם, אי אפשר להוסיף או לערער על מה שכתוב בו. דוגמא מצוינת - ספר תנך.
קאנוניזציה זה אסיפת מספר כתבים נפרדים לתוך אוסף עם מעמד מסוים (קאנוני) ולהשאיר אותו במצב הזה לנצח מהרגע שהוא הפך לקאנוני.
דוגמה לזה היא למשל הקאנוניזציה של התנך:
לפני עריכתו הסופית בערך במאה הראשונה לספירה (יש מספר תיארוכים של חוקרים בתחום) לא היו לעם היהודי כתבי קודש מוסכמים.
למשל יהודים מסוים קידשו את ספר חנוך למשל ואחרים כפרו בו, יהודים מסוימים קידשו את ספר קהלת ואחרים כפרו בו...
אז לאחר עלית הפרושים הם החליטו לשים לזה סוף - הם לקחו את כל כתבי הקודש היהודים וקבעו מי יזכה למעמד קאנוני ומי לא.
כך הרבה ספרים שהייתה עליהם מחלוקת - קהלת, מגילת אסתר, יחזקאל, שיר השירים וכו' נכנסו, ואחרים שגם עליהם הייתה מחלוקת - ספר חנוך, טוביה, בן סירא, צוואת השבטים וכו' לא נכנסו וכמעט כל המקורות העבריים שלהם אבדו (השרידים היחידים לספרים הללו, שזכו לכינוי "הספרים החיצוניים", בעברית, הם במצדה, בקומראן, בציטוטי פסוקים בודדים על ידי רבנים ובגניזת קהיר)
וכיום ספר התנ"ך הוא הקאנון המקודש של העם היהודי ולא מוסיפים או גורעים מהקאנון הספציפי הזה.
דוגמה לזה היא למשל הקאנוניזציה של התנך:
לפני עריכתו הסופית בערך במאה הראשונה לספירה (יש מספר תיארוכים של חוקרים בתחום) לא היו לעם היהודי כתבי קודש מוסכמים.
למשל יהודים מסוים קידשו את ספר חנוך למשל ואחרים כפרו בו, יהודים מסוימים קידשו את ספר קהלת ואחרים כפרו בו...
אז לאחר עלית הפרושים הם החליטו לשים לזה סוף - הם לקחו את כל כתבי הקודש היהודים וקבעו מי יזכה למעמד קאנוני ומי לא.
כך הרבה ספרים שהייתה עליהם מחלוקת - קהלת, מגילת אסתר, יחזקאל, שיר השירים וכו' נכנסו, ואחרים שגם עליהם הייתה מחלוקת - ספר חנוך, טוביה, בן סירא, צוואת השבטים וכו' לא נכנסו וכמעט כל המקורות העבריים שלהם אבדו (השרידים היחידים לספרים הללו, שזכו לכינוי "הספרים החיצוניים", בעברית, הם במצדה, בקומראן, בציטוטי פסוקים בודדים על ידי רבנים ובגניזת קהיר)
וכיום ספר התנ"ך הוא הקאנון המקודש של העם היהודי ולא מוסיפים או גורעים מהקאנון הספציפי הזה.