אני אכזבה לכולם. כולם מצפים ממני להיות איזה גאון או משהו

בתור התחלה תבין מה אתה רוצה מעצמך, תקבע מטרות ברורות. אתה לא חייב ישר לקפוץ מ70 ל100, תתחיל מלשפר ב5-10 נקודות את הציונים שלך בכל המקצועות. תמצא זמן ללמוד יותר, לקחת שיעורים פרטיים/תגבורים מהמורים.
במקביל דבר עם ההורים שלך, תסביר להם מה אתה מרגיש ושישחררו קצת. אתה בסך הכול נער ולא צריך כרגע לחשוב על פסיכומטרי ושאר החיים. תחשוב על מבחן ספציפי ותעבור אותו, אח"כ תתפנה לעוד מבחן.
תזכור תמיד את המשפט - "קודם תגיע לגשר ואז תעבור אותו". יעשה את החיים שלך קלל
להפליא.

קודם כל, אתה לא חייב להיות גאון בשביל הצליח, תלמד שאתה יכול, תעשה את המיטב שלך, לא בשביל מישהו אחר, לא בגלל שמצפים ממך להצליח, אלא כמה שאתה יכול ללמוד. אתה יכול להיות חכם בדרך שלך, לא צריך שתהיה גאון או משהו, הכי חשוב שתאמין בעצמך ותעשה מה שאתה יכול לעשות, אתה כן טוב מספיק, תלך בדרך שלך, לא צריך לרצות את כולם בשביל שיהיו שמחים שאתה עושה מה שהם רוצים, הם יהיו גאים בך.

למה הם אמורים להתאכזב ממך, ולמה אתה אמור לנסות לספק אותם?
דבר ראשון יש לך תעודת בגרות, זה כבר מעולה ומראה על זה שאתה כן חכם.
אם אתה רוצה להשקיע וללמוד, תעשה את זה בשביל עצמך ולא בשביל אנשים שחשוב לך לספק אותם.
לאנשים תמיד יהיה מה להגיד, על מה להתלונן, אף פעם לא יעריכו את הערך האמיתי שלך.
כשאתה מודע למצב הזה אתה תבין שבעצם אין סיבה לנסות לגרום להם להיות גאים בך, כי הבעיה היא לא בך אלא בהם.
אני יודעת שאני לא המשפחה שלך ואני סתם ילדה זרה שאתה לא מכיר אבל אני אומרת לך בכנות שאני ממש גאה בך, אתה עושה מאמץ אדיר וזה ברור כל כך. רק על זה מגיע לך את כל הערכה בעולם.
אבל בבקשה אל תנסה לספק את כולם, זה קשה מידי, וכנראה אתה לא תעמוד בזה (ולא בגלל שאתה לא חכם חס וחלילה, אלא בגלל שזה פשוט בלתי אפשרי).
אני כל כך מבינה אותך וכואב לי לשמוע, אני בטוחה שכשתלמד להעריך את השווי האמיתי שלך תבין שאתה טוב כמו שאתה.