אז היום בבית ספר היה לי סיפור ענק. בכיתי בלי סוף. (בפירוט)

תגידי לאמא שלך שתדבר עם הבית ספר ושיעבירו אותך לכיתה השניה כי אין לך חברים פה ולא כיף לך בכיתה

תגידי לאמא שלך שאת לא מסתדרת שם ושתלך לרכזת ותדבר איתה
או שתבקשי מכמה חברים שיעברו אלייך לכיתה או התחלפו אם מישהו מהכיתה שלך

תילכי ליועצת בית ספר אם יש לך אחת כזאת בבית ספר ותשתפי אותו (זה כיף לפרוק אצל אחת שמקשיבה) והיא תייעץ לך מה לעשות לדעתי היא אפילו יכולה לדבר על הרכזת...
בהרבה בתי ספר זה ככה

תחפרי לאחראית של הכיתות ואם זה לא עובד תפני למנהל ולמחנכת בסופו של דבר אם תתעקשי על זה מספיק הם יהיו חייבים להעביר אותך.

קודם כל, למה לבכות? תמיד אפשר להכיר עוד וגם לדבר עם המורה או מי שיכול לעזור. חוץ מזה עדיף לך ולחבר שלך להשאר ככה, שלכל אחד יהיה את המקום והכיתה שלו ואם הוא סבבה עם זה אז למה שאת תשבי ותבכי עליו? אני בטוחה גם שיכולת להתחבר ואת יכולה ובמקום לשבת ולבכות, תנסי להתמודד עם המצב ואם לא יצליח תעברי.
תקחי הכל בפורפורציות
מקווה שעזרתי

שואל השאלה:
לא בכיתי על חבר שלי, אלא בגלל שכשהוא היה לפחות היה לי מישהו להיות איתו ועכשיו בכלל אין, וזה לא כל כך טוב שאנחנו בכיתות נפרדות כי תמיד היינו אותה כיתה ובכיתה השנייה יש ילדה שמנסה להפריד..

דבר ראשון יכול להיות שאת כן תתחברי לאנשים האלה וכן יהיה לך כיף, זה משהו שקרה לחברה שלי.
אבל אני חושבת שאת צריכה להילחם על זה ולערב את ההורים, בסופו של דבר את תצליחי.

אני חושבת שכדאי לך להילחם עוד קצת ולהישאר בכיתה ובמקסימום את תמיד יכולה לעבור.
הדרך הכי קלה היא לעבור כיתה לחברים שלך, אבל אם כל הזמן את תבחרי בקיצורי דרך במקום להישאר במקום שאת נמצאת בו ולנסות להתמודד ולהכיר חברים חדשים את לעולם לא תצליחי לפתח את עצמך ולהתחשל. את רק ביום הראשון שלך, אף אחד לא מצפה ממך להכיר חברים כבר ביום הראשון. זה תהליך שלוקח לו זמן וחוויות... טיפה סבלנות. תוכיחי לעצמך שאת מסוגלת להישאר שם ולהתמודד בכוחות עצמך כי כשתתבגרי ותהיי במסגרות אחרות אף אחד לא יתן לך הקלות כאלה כמו לעבור כיתה בגלל שאין לך שם חברים...
אולי ממבט ראשון התלמידים שאיתך בכיתה נראים לך כאלה שבחיים לא תתחברי אליהם, אבל אולי חשבת על האפשרות שהם לא כאלה גרועים ואולי את כן תוכלי למצוא חברה או שתיים מכל הכיתה? את *רק ביום הראשון* ואף אחד לא מכיר את אף אחד עדיין.
אז אני מציעה לך להישאר, לתת לעצמך שבועיים לפחות להתרגל לכיתה ולנסות להכיר חברים ואם תראי שאת לא מצליחה ואת באמת מיואשת אז תבקשי לעבור כיתה.
בהצלחה. אם את צריכה תמיכה אני פה.

אני עברתי לבית ספר חדש ולחילוני בכלל ואני גם לבד :) פשוט מכירים

תקשיבי זה באמת רק היום הראשון..
ואני מבינה שאת מכירה את הילדים בכיתה החדשה שלך ואת חושבת שלא תתחברי אליהם אבל תאמיני לי שהייתי באותו מצב.. בימים הראשונים לא דיברתי עם אף אחד כי כולם היו נראים לי ערסים ופרחות אבל כשהתחברתי הבנתי שהם לא כאלה נוראיים ואפילו חלקם נהיו חברים טןבים שלי

היי מהממת! קודם כל את נשמעת מקסים! אני יכולה להבין אותך באמת! תילחמי עליך ואל תוותרי, במידה שכל המלחמות לשווא. אל תתיאשי! חפשי מישהי אחת והתחברי איתה. חברה אחת זה כל מה שאת צריכה.

אני מבינה אותך אני פחות או יותר באותה סיטואציה כמוך

למה שלא יתנו לך לעבור אין סיבה שלא יתנו לך דברי עם מי שצריך ותביאי את אמא שלך שתיכנס בהם עד שהם יתנו לך לעבור תמציאי תירוצים אם צריך כאילו באמת מה איכפת להם שילדה אחת תעבור

קרה גם לחבר שלי... אבל בסוף הוא הסתדר עם כולם ועכשיו כמעט כולם חברים שלו... אל תדאגי יהיה בסדר
את יכולה גם להלחם עד שיעבירו אותך