16 תשובות
תגיד שאתה רוצה ותסביר להם למה! תעמוד על שלך. זה באמת פספוס לדעתי.
שואל השאלה:
את יכולה לפרט קצת יותר בבקשה? אני פשוט ממש לא יודע מה לעשות
אנונימי
אני ממש מבינה אותך בתור אחת שהיא כזו.
אני אתאיסטית שלומדת במקום דתי, וחווה הרבה כפיה דתית.
מניסיון אישי אין הרבה סיכויים שיתנו לך.. תנסה ללחוץ עליהם.
לא יעזור לך, אם זה מה שאתה משוכנע שאתה רוצה תהיה חייב להילחם בשביל זה. כל החשש של 'לעצבן את ההורים' - אין מה לעשות. זה חלק מהמחיר... בעיניהם 'הם יודעים יותר טוב מה טוב בשבילך לטווח הארוך', מבחינתם הם עלולים לשלם מחיר חברתי כבד בקהילה, הם כבר מסתכלים לכיוון השידוך, ואיזה כלה/ משפחה כבר תביא להם...
קיצר זה תיק מאוד כבד מבחינתם, האושר האישי שלך עלול בכלל להסתמן כאנוכיות. אתה חייב המון שכנוע עצמי שזה מה שאתה רוצה, המון נחישות וגם נכונות להרבה סצינות מאוד לא נעימות מצד ההורים.
אם זה מה שאתה רוצה - לך על זה, רק תפנים שאין דרך נוחה, נעימה לעשות את זה. זאת 'מלחמת עצמאות' על כל המשמעויות.
אשמח אם תסביר לי יותר מה מפריע לך בדתי.. זה רק בגלל הילדות של המסיבות והבנות?

בכל אופן, אני גם עברתי משהו בסגנון.. פחות דרסטי אבל גם כן משהו כזה.. ואני פשוט אמרתי להורים שלי הכל (בעיקרון די לאמא שלי כי יותר קל לי לדבר איתה על כל הדברים האלה אבל אחכ גם אבא נכנס לתמונה.)
סיפרתי להם שלא טוב לי במקום שאני נמצאת בו ואני רוצה מקום אחר שיהיה לי בו טוב כי אם לא טוב לי זה לא שווה כלום.. בעיקרון הם אמרו לי לבד שהם רק רוצים שיהיה לי טוב ושאני אהיה שמחה.. ואז העבירו אותי.. חיפשנו מקום ואז מצאתי מקום שאהבתי ולשם הלכתי..
אצלך זה יהיה קצת מורכב יותר.. אתה תצטרך קודם להסביר את עצמך ואם הם לא מוכנים לכלום אז תצטרך להתעקש איתם... אבל תנסה קודם בדרך רכה...
באופן פרטי נשמע שהקשר שלך עם ההורים לא הכי טוב.
אתה מפחד להגיד להם שאתה רוצה דברים (דתיים יותר או פחות) שכל ילד רוצה.
תתחיל מלשתף אותם בחלק הזה. בחלק בו אתה מצהיר שאתה בסה"כ בנאדם שרוצה להיות ילד רגיל כמו כולם. דבר איתם ותתן להם אפשרות לעזור לך. להיות הורים.
אני יודע שהכיוון שלי כרגע מוביל לשתי אפשרויות:
1. ההורים שלך ידברו איתך על למה למרות הקושי כדאי להשאר דתי וילמדו אותך (או לא) איך להיות מרוצה מהדת אליה אולי תתחייב.
2. ההורים שלך יתעצבנו. במידה וזה קורה, יהיה לך קל יותר לעשות מה שאתה רוצה כי הם "לא חכמים מספיק" כדי לשכנע אותך ללכת בדרך שלהם.
יכול להיות ששתי האפשרויות יקרו. לא חשוב הסדר.
אבל... אין ספק שאתה בשלב ראשוני.

נקודה נוספת שאולי תמצא רלוונטית בהמשך:: הדתל שיצאו השאלה מהסיבות שלך הם המקור לעזרה שלך. הדתל"שים מהסוג הזה הם כמו קהילה וכו'.
הדתל"שים שיצאו השאלה מסיבות מהותיות יותר מ"חבל לי על הילדות שלי, אני רוצה בחורות" נוטים להיות המקור לעזרה של עצמם. אולי כדאי לך תמיד לשים לב להבדל הזה כשאתה מחפש עזרה.
אבל, שוב, יכול להיות שבכלל כשתדבר עם ההורים תהיה מרוצה למרות מה שהפסדת. (או שלא הפסדת, תלוי בהתבוננות שלך)
אנונימי כי אני צנוע ושוויצר
הי, ההורים שלי דתיים ואני אתאיסטית.
אחרי המון המון שנים שאני מנסה לשכנע אותם להעביר אותי לבית ספר אחר (יש רק אחד בעיר שהוא דתי אז האופציה האחרת זה חילוני) הצלחתי סוף כל סוף והשנה אני לומדת בבית ספר חילוני.
אני לא יודעת אם אנחנו באותו המצב, אני הייתי כבר על סף התאבדות ככה שהמעבר היה המוצא האחרון שלי.
ביום האחרון ללימודים כתבתי לאמא שלי הודעה ארוכה על זה שאני לא מסוגלת להשאר שם יותר, שאני מעדיפה למות ולא להכנס למקום הזה שוב. היא התעצבנה עלי כמובן, ולא הקשיבה.
בכל החודש הראשון של החופש הגדול ניסיתי לשכנע אותה למה אני חושבת שיהיה לי טוב יותר במקום חדש, בסופו של דבר היא התייאשה ואמרה לי שאם אבא שלי יסכים אז אני אוכל לעבור.
אותו היה הרבה יותר קל לשכנע כי הוא לא שונא אותי כמוהה ואפשר לדבר איתו בלי שהוא יתחיל ישר לצרוח עלי (רוב הזמן בכל אופן).
ברגע שהוא הסכים התחלתי לחפש בתי ספר לעבור אליהם עד שבסופו של דבר מצאתי.
מה שאת צריכה לעשות זה לרכז את הכל הסיבות שבגללן את חושבת שיותר טוב לך לעבור, לדבר עם אחד ההורים שלך או שניהם ולהתעקש על זה באותה מידה שזה חשוב לך.
חסרונות בעניין, יכול להיות שתוכלי לעבור לבית ספר חילוני אבל עדיין תצטרכי לשמור שבת, כשרות וצניעות ככה שתצטרכי ללכת עם מכנסיים וחולצות ארוכות, לא לאכול בבתים של החברים שלך שלא שומרים כשרות, לא ללכת למסיבות המתקיימות בשישי בערב וכולה..
ממליצה לך למהר עם זה כי בחופש הגדול רוב ההרשמות כבר נסגרות! כדאי לך להרשם כבר בסביבות פסח אם את רוצה מקום בבית ספר מסויים.
בהצלחה!:)
פספוס של הילדות שלך... לא נסחפת.
זה לא שהם שולחים אותך לכלא בסיביר.

אני למדתי בבית ספר דתי ולא פספסתי כלום והיום אני חילוני והכל בסדר.
מסיבות יש גם אחרי בית ספר אתה יודע...
לא כל מסיבה צריך לחכות שבית הספר יארגן ילדים גם יכולים לבד לארגן מסיבות.

ואם הבנות זה מה שמפריע לך אז תאמין לי עדיף לך בלי בנות בבית ספר. ככה יותר תהיה מרוכז בסיבה שלשמה הולכים לבית ספר - ללמוד ולהוציא תעודת בגרות.

יש גם יתרונות אדירים בבית ספר דתי.
אין סמים... נדיר שיש סיגריות... כל הסקס בבית ספר לא קיים או אפסי.
אני יכול להגיד לך מניסיון שבבית ספר דתי אתה תקבל חינוך הרבה יותר בריא מבבית ספר חילוני. ואני אומר לך את זה בתור חילוני!

גם את הילדים שלי אני אשים בבית ספר דתי פשוט כי זה פחות השפעות רעות.

תראה מה הולך בביתי ספר חילוניים (אונס, סמים, אלכוהול, סיגריות) לא צריך להסביר יותר מדי...

וממש לא מעניין אותי שכולם פה בעד בית ספר חילוני. אני יודע את ההבדל ומי שלא מודע לזה חי בהכחשה.

לא כל בית ספר דתי זה "כפייה דתית"
אני לא מדבר על בית ספר של חרדים קיצוניים. דתי מסורתי זה חינוך מצויין. ואווירה הרבה יותר רגועה ופחות מלחיצה חברתית מבית ספר חילוני.
כאחת שהמשפחה שלה מסורתית והייתי כל השנים בבית ספר חילוני אני אומרת תקשיב להם כי אני התחרטתי שלא ביקשתי לעבור לבית ספר דתי כל החיים האלה פיספסתי את המסורת והדת והיום אני משלימה את זה כשאני מתחזקת. אני לא מכירה אותך מספיק כדי לדעת כמה אתה קרוב לדת אבל זה מה שאני ממליצה.
למה אתה מנחש ישר שהם לא יסכימו אם עדיין לא שאלת? O.o אגב בבתי ספר דתיים יש הרבה יותר ערכים ואנשים איכותיים בתור אחד שהיה בשני הצדדים, אתאיסט ממשפחה דתית, ההורים שלי קיבלו את זה והלכתי לבית ספר חילוני ואני ממש לא ממליץ, אני באמת לא סגור אם לשלוח את הילדים שלי בעתיד לדתי או חילוני בתור חילוני, כי בבתי ספר דתיים מחנכים להיות בנאדם טוב בעוד שבבתי ספר חילוניים יותר מתמקדים בציונים..
פספוס של הילדות? אתה מגזים.
אני מכירה בנים מבתי ספר דתיים, שהולכים למסיבות (זה לא קשור לבית ספר) ויש להם ידידות והכל.
זה שאתה בבית ספר דתי לא מונע ממך להכיר בנות וללכת למסיבות.
אני אישית יודעת על הרבה משפחות חילוניות ששולחות את הילדים שלהם לבתי ספר דתיים. למה? החינוך קודם כל.
וגם שתדע שבבתי ספר רק עם בנים/ רק עם בנות מוציאים ציונים יותר גבוהים. עשו על זה מחקר, וזה גם הגיוני כי אתה יותר מרוכז.
תשמע אחי גם אני הייתי כמוך ושהייתי בכיתה י'-י"א רציתי לעבור לחילוני אמרתי זה פיספוס של הילדות וזה אבל אחרי זה ישבתי עם עצמי והבנתי שברגע שאתה עובר לתיכון חילוני יהיה לך קשה להמשיך להיות דתי שהרוב חילונים מסביבך תסתכל על הדברים החיוביים שיש לך בבית ספר דתי לא רק על השליליים
זה באמת פספוס, אתה חייב להסביר להם באופן מפורט למה אתה רוצה לעבור ולבקש שוב ושוב למשך תקופה די ארוכה עד שהם ישתכנעו.
מקווה בשבילך שכן.
כשאני הייתי קטנה, למדתי בבית ספר דתי (א ככה) והיה לי די טוב, אני לא חושבת שאפשר לקרוא לזה "פספוס ילדות" זה ההורים שלך, ואני בטוחה שהם עושים את זה כדי שלך יהיה טוב.
יש לקבל את הבקשות של הורייך, ובמצב שהם לא יסכימו לך-תתן להם סיבה מספיק טובה ללמה אתה רוצה לעבור דווקא לבית ספר חילוני. אני למשל, כרגע עולה לי', וקצת לפני החופש הייתי צריכה לחפש בית ספר חדש ללמוד בו, לקראת השנה החדשה. כי בבית ספר הקודם לא היה לי טוב, ורציתי לעבור. אימא שלי לא היססה והסכימה ישר, אבל הבעיה כאן הייתה באיזה בית ספר ללמוד בו. מצאתי אחד ש3 מהחברים שלי שאיתם למדתי שלוש שנים הולכים לשם.
ולפני המון שנים היה לבית ספר הזה רושם רע, וכדומה... אימא שלי ששמעה שאני רוצה ללמוד שם, ישר התנגדה ואמרה שהיא לא רוצה שאלמד בו. פשוט בכיתי יום אחד והיא הביטה בי, לא אמרה כלום למשך כמה דקות עד ששאלה האם אני רוצה לעבור לשם, אמרתי כן והיא קבעה פגישה שם. כמובן אחרי שאמרתי לה שאם לא אעבור לשם-אני אהיה לבד, ושאף אחד לא עובר לבית ספר שהיא רצתה לשים אותי בו. ושאני פוחדת. יש לי כמו פחד ממקומות חדשים, עם חברים שונים, והפחד הכי גדול שלי להיות לבד. סיבה מספיק טובה? אני חושבת שכן.

לא יודעת למה סיפרתי לך את זה אבל הרגשתי צורך.
פשוט תתן להם סיבה אם יש לך אחת כזאת, אני בטוחה שהם ינסו להקשיב.
בהצלחה :)
איפה אתה לומד אחי? אני דתי והייתי בשני בתי ספר דתיים (תיכון) ובשניהם היו ילדים חילונים שהרגישו ממש בנוח שם, לא הכריחו אותם לבוא לתפילות, היית יכול להשתלב בכיתה אחרת בזמן שמלמדים מקצועות קודש בכיתה שלך ולא חייבו לבוא עם כיפה וציצית, זה היה בערך בית ספר מעורב בלי בנות (חילונים ודתיים)
אנונימי
זה אמנם שאלה כל כך כל כך ישנה ואני בדילאיי של ממש פשוט ראיתי אצ זה והייתי חייבת לכתוב
אתה קראת את המחשבות שלי עכשיו*-*
אני בדיוק באותו מצב
מישהי שמופתעת שיש עוד כמוהה*-*