עדיין קשה לי לעכל שאני עולה לכיתה ט.

רק הקדמה, יש לי בעיה שיש לי צד מאוד בוגר במידה מוגזמת יחסית לגיל שלי, ויש לי צד מאוד ילדותי שלא התפתח מספיק. אז זה קשור לזה.

מצד אחד, אני מרגישה כאילו לפני חודש רק התחלתי ללמוד בכיתה ז. אני לא מרגישה מוכנה לכיתה ט, כשעוד 4 שנים הילדות נגמרת סופית, ויש צבא, ואז יוצאים לחיים האמיתיים. השנתיים האחרונות העברתי בצ'יק ממש, ועכשיו אני כבר מתחילה ט, ואני מפחדת. אני לא מרגישה בכיתה ט. אני לא מרגישה גדולה.

מצד שני, אני מתחילה ללמוד באוניברסיטה. אני לא אתחיל לפרט כי זה כבר נמאס, אבל בקיצור זאת תכנית מיוחדת שאמורים לתת לי להירשם רק בכיתה י, אבל עברתי את המבחן אז לא אכפת להם. אני לא מרגישה שום בעיה להתחיל ללמוד באוניברסיטה לתואר, להתחיל קורס ולצבור נקודות זכות. אני מרגישה קצת יותר מידי בנוח עם זה, האמת.

הכל כל כך מוזר לי, ואני מפחדת. אפשר עזרה? מישהו יכול להחדיר בי מוטיבציה לקראת תחילת השנה? לסדר לי קצת דברים בראש?