שאלה לנשים בלבד גברים בבקשה לא לענות. באופן תיאורטי הייתן מוכנות לתרום ביצית? אם הייתן רואות אישה שרוצה נואשות ילד יותר מכל דבר אחר בעולם, הייתן תורמות לה? והילד שהיה בא לעולם הייתן רואות בו ילד שלכן? או הילד שלה?

לא נראה לי שהייתי הולכת על זה

שואל השאלה:
אוקיי יש מצב שתסבירי לה?

אם התהליך לא מסובך מידי אז כן

אני גם לא הייתי עושה את זה...

היתי עושה את זה
היתי עושה את זה וכול מה שאני יכולה בשביל לתת לאישה הזאת עזרה

תרומת ביצית - כמו שאיבת ביציות לטובת הפרייה, מה שנקרא ivf

זה לקבל במשך כ10 ימים זריקות. בבוקר ובערב
וללכת כל יומיים לבדיקות דם ואולטרה סאונד
ומתנפחים נורא וזה ממש כואב וההורמונים מחרפנים אותך
ואחכ עושים ניתוח בהרדמה מלאה (קצר יחסית - 20 דקות)
ואחכ 3 ימי מנוחה בבית.

אני חושבת שאם הייתי מכירה את האישה הזו אישית ואוהבת אותה - הייתי מוכנה לתרום

אבל לא סתם כך למישהי שאיני מכירה -
אני חושבת שזו אחריות שלי לדעת בידיים של מי אני מפקידה ילד...

לא חושבת שהייתי הולכת על זה מכמה סיבות
1- אנילא רוצה להכניס את עצמי להליך רפואי ללא סיבה
2- קשה לי לדעת שמסתובב ילד בעולם שהוא שלי ובלעדיי
3- זה יכניס אותי לעצבות וריקנות
מה שכתבתי נוגע אך ורק להרגשתי בלבד
יש נשים שמוכנות להיכנס לזה וזה מבורך ובאמת כל הכבוד אני אישית לא בנויה לזה.

לא, הילד יהיה שייך גם לי והוא יהיה בעצם אצל אישה אחרת שטפל בו ותעניק לו את אהבתה, הוא יגדל למציאות בה היא אימו הביולוגית לגמרי, יהיה קשה לי לתת ביצית בידיעה שהיא שייכת לי ויצא ממנה ילד שלא אזכה להכיר ולגדל.

שואל השאלה:
ולא חשוב איזה אושר עצום את יכולה להעניק?

זו פרוצדורה פולשנית. אם היתי תורמת למישהו כליה זה גם היה גורם לא אושר. והיתה מצווה ענקית. אבל מה לגבי בריאות שלי?
חוץ מזה אני מסכימה עם העונות מעלי.. הילד הזה יהיה בן או בת הביולוגים שלי.. לא היתי רוצה לחיות עם מחשבה שאיפהשהו מסתובב ילד שהוא מהגנים שלי.. ואין לי מושג מה איתו..
לתרום זרע הרבה יותר פשוט מלתרום ביצית. זה תהליך הרבה יותר טבעי. וגם הגברים לוקחים את זה בקלות.

שואל השאלה:
גם אם את יודעת שהאישה הזו תאהב את הילד הזה בלי סוף והיא רוצה אותו יותר מכל דבר אחר בעולם? נכון פרוצדורה פולשנית ויש בזה סיכון רפואי למשך כמה ימים אבל אחר כך זה עובר ולא קורה לך כלום. למה ישר להסתכל לכיוון השלילי ולחשוב שלתינוק הזה יהיה רע בחיים? מאיפה לך שלא יהיו לו חיים טובים ומאושרים?

לא כי לא הייתי חדלה מלחשוב על כך שיש לי ילד איפשהו ומישהו אחר מגדל אותו ואיזה ילדות הוא עובר ומה שלומו ומה קורה איתו כי זה ילדי הביולוגי ואי אפשר להתכחש לזה.

דבר ראשון היא יכולה לאמץ,
דבר שני אני לא חושבת שהייתי נותנת ביצית שלי ( אני לא הייתי רוצה שישחקו לי בגוף בלי סיבה ויתחיתו לעשות איתו טיפולים מיותרים).
דבר שני, אני חושבת שאם למשל הייתי אם פונדקאית הייתי נקשרת לילד שבבטן שלי מעצם העובדה שאני ילדתי אותו, עברתי את ההריון איתו...