מה לעשות? קצר מידי

שההורים שלי רבים אז רוב הפעמיים אמא שלי היא זה שיוצאת לא בסדר וכששאני נגיד מעירה לה על זה (אני יודעת שזה לא התפקיד שלי ואסור לי להתערב אבל אם נגיד הם צועקים אני פשוט חייבת להגיד להם שלא לצעוק או דבר דומה) ואחר כך אמא שלי אומרת לי שאני כל הזמן בצד של אבא שלי ושאני אוהבת אותו יותר, כן החיבור שלי איתו מאז שאני ילדה קטנה יותר טוב כי כשהייתי קטנה אני זוכרת שאמא שלי לא הבינה אוי וכשגדלתי היינו רבות הרבה אבל בחצי שנה האחרונה החלטנו לעבוד על זה וזה עובד. אבל זה רק תנאי אם אני"בצד" שלה בויכוח (מלא פעמיים גם הם אלו שמערבים אותי ואני יודעת שאני צריכה להגיד להם שלא אבל לפעמיים אני חושבת שבאמ אם ישמעו אותי מנקודת מבט שלישית אז זה יעזור) ונמאס לי כבר שכל פעם שאנחנו מדברות לא משנה על מה היא איכשהו מכניסה אותו ואני אני אומרת לה שאני לא רוצה לדבר עליו אז היא אומרת לי שאני בצד שלו ואותו אני אוהבת יותר ולו אני לא אומרת לא לדבר עליה וזה.. קיצר מה לעשות? בא לי כבר לחזור לקשר של פעם שלא דברנו וזהו.