אני וחברה שלי חברות הכי טובות מכיתה ד' ותמיד היינו מאוד קרובות אחת לשנייה. כיף לי איתה מאוד אבל הרבה פעמים היא נורא אגואיסטית ומחזיקה מעצמה וזה תמיד הציק לי. לפני כמה חודשים התחברתי עם מישהי אחרת מהחבורה שאנחנו נמצאות בה כי היה לי קשה עם האגואיזם וההתנשאות של חברה שלי ויצא שקצת נטשתי אותה. היא לא נשארה לבד, היא התחברה עם המון בנות אחרות אבל נוצר בינינו ניתוק ודי ברור שיש בינינו הרבה כעס. כל פעם שאנחנו רבות, מכיתה ד', אני זו שמתקשרת ומבקשת שנשב ונדבר. אני יודעת שזה לא בגלל שלה לא אכפת, יש לה פשוט המון אגו והיא בחיים לא תבוא ותדבר איתי, אבל נמאס לי תמיד להיות זו שיוזמת להשלים. מצד שני, מאוד רע לי בלעדיה. זו שהתחברתי איתה עכשין קצת פחות פנויה ואני לבד לגמרי. אני מתגעגעת אליה כי בסך הכל למרות שיש לה פגמים היה לנו תמיד כל כך כיף ביחד. לפנות אליה עוד פעם ולקבוע שיחה להשלים? למרות שנמאס לי להיות זו שיוזמת ושזה יפגע לי מאוד באגו? מה הייתם עושים? בכנות...