4 תשובות
מעתיקה אחד לאחד מויקיפדיה:
ההשקפה הדויטרונמיסטית (או: "ההשקפה המשנה-תורתית") היא ההשקפה המיוחסת בקרב החוקרים מאסכולת ביקורת המקרא למערך הייחודי של אמונות ודעות הבאות לידי ביטוי בספר דברים הקרוי גם "משנה תורה". מקור המילה בשמו של ספר דברים בתרגום השבעים ליוונית (δευτερονόμιον) וללטינית - הוולגטה (deuteronomium).
עיקרו של ספר דברים הוא נאומו של משה בו הוא סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל והחוקים שקיבל. במידה רבה חוזר ספר דברים על פרטים רבים שתוארו כבר ביתר ספרי התורה אלא שהוא עושה זאת בסגנון ייחודי, בשינויי פרטים ובמתן דגש על עניינים שלא הודגשו בספרים האחרים, כדוגמת סוגיית ריכוז הפולחן "בָמַקוֹם אָשֶר יִבְחַר ה'" ואיסור על הקרבת קרבנות מחוץ למשכן או בית המקדש. ההשקפה הדויטרונומיסטית מתאפיינת גם במודעות סוציאלית גבוהה ודאגה לחלשים בחברה.
את ספר דברים זיהו חוקרי המקרא עם הספר שנמצא בבית המקדש בימי יאשיהו ולאורו התנהלה הרפורמה הפולחנית משנת 622 לפנה"ס ואילך. חוקרים מאוחרים יותר הבחינו בכך שהשקפותיו הייחודיות של ספר דברים ונוסחאות אופייניות שלו מופיעות לאורך כל ספרי נביאים ראשונים ובייחוד בספר מלכים. השקפה זו איננה באה לידי ביטוי בגוף הסיפורים אלא דווקא בכותרות, בסיכומים ובפסוקים מקשרים. מכאן הסיקו חוקרים כגון מרטין נוט ואחרים על קיומה של אסכולה דויטרונומיסטית שפעלה משנת 622 ועד תקופת גלות בבל ועיבדה את ספרי נביאים ראשונים לאור ההשקפה הדברימית. כיום, חוקרי ביקורת המקרא נוטים להקדים את כתיבת ספר דברים לתקופת חזקיהו, כיוון שהרפורמה הדתית שהוביל כוללת גם את ריכוז הפולחן בדומה לרפורמה של יאשיהו, וכן גם בספרות הנבואה מאותה התקופה כבר מופיעים מוטיבים דויטרונומיסטיים מובהקים.
החוקרים חלוקים ביניהם בשאלת היקפה של אסכולה זו ויש אף הסוברים כי ייתכן ומדובר באדם בודד ("הדויטרונומיסט").
ההשקפה הדויטרונמיסטית (או: "ההשקפה המשנה-תורתית") היא ההשקפה המיוחסת בקרב החוקרים מאסכולת ביקורת המקרא למערך הייחודי של אמונות ודעות הבאות לידי ביטוי בספר דברים הקרוי גם "משנה תורה". מקור המילה בשמו של ספר דברים בתרגום השבעים ליוונית (δευτερονόμιον) וללטינית - הוולגטה (deuteronomium).
עיקרו של ספר דברים הוא נאומו של משה בו הוא סוקר את ההיסטוריה של עם ישראל והחוקים שקיבל. במידה רבה חוזר ספר דברים על פרטים רבים שתוארו כבר ביתר ספרי התורה אלא שהוא עושה זאת בסגנון ייחודי, בשינויי פרטים ובמתן דגש על עניינים שלא הודגשו בספרים האחרים, כדוגמת סוגיית ריכוז הפולחן "בָמַקוֹם אָשֶר יִבְחַר ה'" ואיסור על הקרבת קרבנות מחוץ למשכן או בית המקדש. ההשקפה הדויטרונומיסטית מתאפיינת גם במודעות סוציאלית גבוהה ודאגה לחלשים בחברה.
את ספר דברים זיהו חוקרי המקרא עם הספר שנמצא בבית המקדש בימי יאשיהו ולאורו התנהלה הרפורמה הפולחנית משנת 622 לפנה"ס ואילך. חוקרים מאוחרים יותר הבחינו בכך שהשקפותיו הייחודיות של ספר דברים ונוסחאות אופייניות שלו מופיעות לאורך כל ספרי נביאים ראשונים ובייחוד בספר מלכים. השקפה זו איננה באה לידי ביטוי בגוף הסיפורים אלא דווקא בכותרות, בסיכומים ובפסוקים מקשרים. מכאן הסיקו חוקרים כגון מרטין נוט ואחרים על קיומה של אסכולה דויטרונומיסטית שפעלה משנת 622 ועד תקופת גלות בבל ועיבדה את ספרי נביאים ראשונים לאור ההשקפה הדברימית. כיום, חוקרי ביקורת המקרא נוטים להקדים את כתיבת ספר דברים לתקופת חזקיהו, כיוון שהרפורמה הדתית שהוביל כוללת גם את ריכוז הפולחן בדומה לרפורמה של יאשיהו, וכן גם בספרות הנבואה מאותה התקופה כבר מופיעים מוטיבים דויטרונומיסטיים מובהקים.
החוקרים חלוקים ביניהם בשאלת היקפה של אסכולה זו ויש אף הסוברים כי ייתכן ומדובר באדם בודד ("הדויטרונומיסט").
שואל השאלה:
זה לא ממש עזר לי.. אבל תודה רבה !
זה לא ממש עזר לי.. אבל תודה רבה !
אנונימי
אני לא מוותרת. מצאתי עוד:
דויטרונימזם זוהי התפיסה לפיה "נוהג" ספר דברים, אמונה באל אחד ובמקום מרוכז; מקדש. תפיסה זו טוענת שאת הפולחן לה` יש לרכז ומקום אחד ולא לפזר את המזבחות לה`-פירוש הדבר הינו חטא. הדבר השני שהתפיסה טוענת הוא שיש לשאת אישה אחת ולא מספר נשים.
עכשיו יש למצוא את ההקשר לתקופת דוד, אולי ירושלים כ"עיר שחוברה לה יחדיו", רכוז הפולחן בעיר הקודש, החלטה שגובשה בימיו של דוד.. נו נו, אני קצת רחוקה מהחומר אבל יכול להיות שזה הכוון.
דויטרונימזם זוהי התפיסה לפיה "נוהג" ספר דברים, אמונה באל אחד ובמקום מרוכז; מקדש. תפיסה זו טוענת שאת הפולחן לה` יש לרכז ומקום אחד ולא לפזר את המזבחות לה`-פירוש הדבר הינו חטא. הדבר השני שהתפיסה טוענת הוא שיש לשאת אישה אחת ולא מספר נשים.
עכשיו יש למצוא את ההקשר לתקופת דוד, אולי ירושלים כ"עיר שחוברה לה יחדיו", רכוז הפולחן בעיר הקודש, החלטה שגובשה בימיו של דוד.. נו נו, אני קצת רחוקה מהחומר אבל יכול להיות שזה הכוון.
דוטרונימסטי אופיני לספר דברים
לספר דברים יש כמה מאפינים, לא נכנס לכולם.
מה שחשוב עבורך הוא אפיון ריכוז הפולחן ואולי גם סילוק העבודה הזרה. (דברים י"ב)
בניית בית המקדש בירושלים והרס המזבחות מחוץ לירושלים הם דוגמה למאפיינים דוטרונימסטים וזה מה שלדעתי אתה אמור לחפש, אם תציין את הפס' המדויקים אליהם מתיחסת השאלה, אפשר יהיה לעזור לך יותר
לספר דברים יש כמה מאפינים, לא נכנס לכולם.
מה שחשוב עבורך הוא אפיון ריכוז הפולחן ואולי גם סילוק העבודה הזרה. (דברים י"ב)
בניית בית המקדש בירושלים והרס המזבחות מחוץ לירושלים הם דוגמה למאפיינים דוטרונימסטים וזה מה שלדעתי אתה אמור לחפש, אם תציין את הפס' המדויקים אליהם מתיחסת השאלה, אפשר יהיה לעזור לך יותר
מקס הלוחם בדרכים
באותו הנושא: