4 תשובות
דבר ראשון תנשמי עמוק!
הכל יהיה בסדר! אין מה לדאוג
תחשבי על דברים שמחים
שמשמחים אותך
תעצמי את העיניים תנשמי עמוק ותמחקי את כל המחשבות הרעות מהראש ואת כל הדאגות
תשמעי מוזיקה מרגיעה שאת אוהבת
אל תפחדי לחזור זה יכול רק לשפר
זה יכול לגרום לך לשכוח את הדיכאון והמחשבות הרעות
אני בטוחה שייתמכו בך
אחרי שהוצאת את הדיכאון מהראש
תחזרי לבית ספר לחברים כמו בוגרת
עם ראש מורם וחיוך על הפנים
תראי לכולם מה את שווה
תרגישי בנוח עם עצמך
תתלבשי איך שנוח לך
אם מישהו אומר לך משהו שימי זין
ופשוט תהיי מלכה! אני בטוחה שאת מלכה! ושאת מהממת!
אם תצטרכי תמיכה אני פה תמיד בשבילך בפרטי
ואו נשמע שעובר עליך הרבה, ואני מצטערת לשמוע על זה... שתדעי שיהיה בסדר!
קודם כל,
לגבי החששות שלך, זה מובן מאליו שתפחדי להיות באינטרקציה פזית עם אנשים, במיוחד שלא ראית אותם ובכלל לא היית בסביבה של אנשים... זה באמת ברור והגיוני.
לדעתי, כדאי לך להתייעץ על זה עם אותם פסיכולוגים שאיתם את מתראה. הרי זה התחום שלהם, הם נועדו בשביל להקשיב ולעזור לך ולטפל במה שמציק ומפריע לך. תגידי להם שהחזרה ללימודים מאוד תקשה עליך מאחר והמפגש עם אנשים זה משהו חא פשוט שאת לא רגילה אליו..
אני בטוחה שהם יוכלו לסייע לך בדרך הכי טובה!

לגבי הידיד שלך, זה ממש לא בסדר איך שהןא התנהג אבל אני חושבת שככל הנראה הוא לא באמת מבין את המצב. כלומר, מה שאני מתכוונת זה שבעצם מה שאת הסברת לנו, והסברת באופן ברור בהחלט, כדאי שתגידי לו. תגידי לו שכל התקופה הזו, שהיית סגורה, לא ראית אף אחד, גרמה לך לפחדים עם מפגש בין אנשים כי את לא רגילה אליו וכשקבעת איתו, חשבת שיהיה נחמד כי זה אחד על אחד, אך כשהוא צירף עוד שניים, שבכלל לא הייתה לך התנגדות לזה, בדיעבד את מבינה שזה כן הקשה אלייך כי זה משהו שאת לא רגילה אליו.
אני מאמינה שהוא יבין,
אבל חשוב שתסבירי לו את זה,
כדי שהוא ינסה להיכנס לראש שלך ואז יהיה טוב.
אם את צריכה עוד משהו,
להתייעץ, לשאול לגבי כל דבר,
אני פה 3>
אני לא כל כך מבינה בזה. למרות שגם אני נמצאת באיזשהוא דיכאון אבל לא כזה..
אני חושבת שמה שאת צריכה לעשות זה לחזור ללימודים,
אבל לבקש מהפסיכולוגים שלך אישור כזה שתיתני למורה ולמנהל/ת
ובאישור יהיה רשום שיש לך אישור לצאת מהשיעור
בכל רגע שיש לך התקף כזה או אחר,
זה יעזור לך לצאת מהשיעור ולנשום אוויר מהסביבה והחברה בה את נמצאת.
שוב אני אומרת- אני גם לא יודעת בת כמה את ואיך את יכולה להתמודד עם הבעיה
אבל אני מאוד מקווה שהצלחתי אפילו טיפה לעזור במשהו..
כל דבר שאת צריכה, אני כאן.
בהצלחה בהמשך (:

נ. ב
לא דיברתי על הקטע של הידיד כי בזה- אני באמת לא מבינה...
וואו יקרה שלי קודם כל אני שולחת לך חיבוק חם.
אני ממש מצטערת לשמוע שאת עוברת את כל הדברים האלו, זה לא מגיע לך וזה ממש לא באשמתך, חשוב שתדעי את זה.
אני ממליצה לך לדבר עם אמא שתסביר ליועצת בית הספר את העיניין ושיתחשבו בך בבית ספר.
כל פעם שאת מרגישה רע, תמצאי את הדברים הטובים שיש בכל דבר, תחשבי מחשבות טובות
תאמיני בעצך
תלמדי לאהוב את החיים, את עצמך.
אל תתני לאנשים להוריד אותך למטה, אל תתחנני לאנשים.
תכירי אנשים חדשים שמתאמים לך.
בהצלחה אני פה בשבילך להכל