11 תשובות
ככה זה תמיד. אני אגיד לך משהו, בתור מישהי שגם יוצרת. יש משפט שאומר שהיציפיות הורסות לבן אדם כלומר מה שאת חושבת שיצא לך הורס את התגובה שלך למה שיצא לך שיכול להיות שבעיניי אחרים הוא מדהים
מכירה את זה. אם זה ממש חשוב לך תנסי להתחיל לכתוב סיפורים קצרים יתבקשו מחברים לקרוא ולתת ביקורת
בדיוק היום קראתי ריאיון עם איזה סופרת שאמרה שכל הכותבים חושבים שהם גרועים בחלק מהזמן.
הספר הזה דוחף אותך להשתפר.
אבל את חייבת להמשיך, למצוא רעיונות חדשים, לשנות משהו בסיפור, ולהתקדם הלאה.
את גם יכולה להכין טבלה של דמויות, המטרות שלהן, הדיבור שלהן וכו'".
יש מלא טיפים באינטרנט- אל ייאוש!
איך להתמודד עם זה שאני לא יכולה להגשים את החלום שלי? החלום הוא בסך הכל פשוט- להיות ילדה נורמאלית.
אבל לא, נולדתי עם תסמונת אספרגר והחיים תמיד יהיו מסריחים בשבילי, אף פעם בבית הספר ילדים לא יבינו אותי, אף פעם לא תהיה לי את ההזדמנות להיות "מקובלת"..
תגידי תודה שאת לפחות נורמלית. על כל דבר אחד שאת לא יכולה לעשות, אני לא יכולה לעשות מליון דברים
אנונימית
לומדים מניסיון.
בהתחלה זה יהיה פחות טוב אבל לאט לאט משתפרים,
לכל סופר יש קטעים טובים יותר וטובים פחות, אבל מכל טקסט הוא לומד משהו ומשתפר יותר,
בדיוק כמו שלכל זמר יש זיופים בהתחלה ואחרי מספר פעמים של חזרות הוא קולט את העניין.
אם את חושבת שהדרך להצלחה היא ישרה וקלה את טועה ובגדול. הדרך להצלחה היא תלולה עם מלא מכשולים, עם מלא בלאגן, כעסים, כשלונות.. הרעיון הוא לא לוותר. זה החלום שלך? התחילי ללמוד לכתוב ספרים כמו שצריך, התאמני וכתבי כל הזמן, הקשיבי בשיעורי ספרות ועברית, למדי איך לבנות דמויות, קראי ספרים אחרים לכיף שלך - זה תמיד מעשיר, קני ספר שמסביר על כתיבת ספרים (יש כזה, קראתי אותו והוא מעולה) והתחילי לעבוד כי שום דבר לא קורה מעצמו. אם יש לך רעיון פשוט כתבי אותו, בין אם הוא נראה טוב או רע, כתובי שוב ושוב את אותו אחד. את תראי שהוא ישתפר עם הזמן (ובזמן זה ממש לא בכמה ימים, זה תהליך שלוקח זמן לשלוט בכישרון). מטעויות לומדים ובגדול. אני אשמח לראות אחד מהעבודות שלך ולעזור לך אולי מעט לשפר ולתת טיפים, כי גם לי יש תחביב כתיבה.

בנוסף, אני אישית מבין אותך, אני יכול לקחת את זה לקטע שלי בציור, אני יודע בדיוק מה אני רוצה לצייר אבל זה לא תמיד יוצא ככה. אני פשוט ממשיך להשתפר עד שתהיה לי האפשרות.
גם אם את לא מרגישה את זה, בכל יום את תמיד משתפרת קצת, זכרי את זה ובהצלחה.
RMN
אני לא יודעת איך לומדים לכתוב דמויות. הן תמיד יוצאות מחוץ לקווים. אני בצבא אז אין לי שיעורי ספרות. זה מסתכל אותי כי אני כן אוהבת לכתוב, פשוט אני מסתבכת עם כל החלק הטכני. כשאני לא כותבת ברצף אני מבטלת כל דבר קטן.

ואנונימית. מה הקשר?
חשבתי שאת עוד בבית ספר לכן הצעתי את השיעורים. בכל מקרה, אם את רוצה ליצור ולכתוב על דמות כמו שצריך את חייבת להכיר אותה טוב. או במילים אחרות, תיצרי אותה; שם, גיל, אופי וכל הדברים האלה.. ולאחר מכן מגיע השלב של ההכרות; את צריכה לדעת איך הדמות תפעל באמת. לדוגמה, אם לאמא או אבא שלך היו אומרים איזו בשורה מפתיע, את פחות או יודעת איך הם היו מגיבים, מה הם היו אומרים.. אני צודק? זו המטרה שלך עם כל דמות שאת כותבת. בשביל להגיע למטרה הזאת אפשר לעשות כל מיני תרגילים.

יש כל מיני סוגים של תרגילים שאפשר לעשות, תרגיל מעולה הוא ללכת לאתר שנותן שאלות אקראיות במיוחד בשביל זה, נסי להיכנס לדמות שלך ולענות עליהן כאילו את הדמות. ככה לאט לאט את תפתחי אותה יותר ויותר. עוד אתר דומה שמכניס אותך לסיטואציה שונה, נסי לדמיין ולכתוב כמובן איך הדמות הייתה מגיבה. אלו הם תרגילי כתיבה ממש מעולים.

לגבי הטכני, את יכולה לפרט? לא בדיוק הבנתי. ואם את רוצה אפשר להעביר את זה לשיחה פרטית.
RMN
שואל השאלה:
כל הקטע הזה של התכנון, מה הדמות אוהבת לעשות, מה היא שונאת, מערכות יחסים. זה עודף מידע שאין לי מושג מה לעשות איתו. פעם אני רוצה לעשות דמות שהיא חסרת בטחון ואז אני משנה את האופי שלה למישהי שכן בטוחה בעצמה. אני לא החלטית בעליל.
אנונימית
זה בסדר גמור. ההפך, זה מעולה. לרוב הדמות הראשית היא עגולה, כלומר שהאופי שלה מתפתח. אולי היא לא בטוחה בעצמה אבל מראה שכן וזה מעיד על איזה חוסר ביטחון? כל דבר שתכתבי עליה יכול להעיד על משהו, חשבי מה זה בעצם. לא בהכרח צריך -להגדיר- מה היא שונאת ואוהבת, קודם בני לה אופי, השתמשי בתרגילים כדי להבין אותה קצת יותר ולאט לאט תביני מה היא פחות או יותר אוהבת או שונאת רק מלחשוב עליה. מה היא הייתה רוצה לעשות ומה לא. זה שאת לא החלטית יכול להפוך את הסיפור למאוד מעניין, קחי דמות אחת עד הסוף, תרגלי איתה, חשבי כמוה ואת תראי שבסוף לכל השאלות והבעיות האלה, ישר תהיה תשובה.
RMN
יש לך חלום מציאותי ואין שום סיבה שלא תגשימי אותו אם תרצי