מה אתם חושבים על הבנות העדינות והרגישות שבוכות לפעמים? ומה אתם חושבים על הבנות הקשוחות? מה יותר עושה לכם את זה?

אני חושב שלכל אחד בעולם (בלי קשר למין או למגדר) יש אופי שונה. חלק רגישים יותר וחלק מחוספסים יותר. יש כאלה שאוהבים משהו אחד ויש כאלה שאוהבים משהו אחר.

קשוחות בלי שום ספק

עדינות ורגישות, אבל לא יותר מדי שלא תפגע מכל דבר

אני דווקא מעדיף קשוחות אבל לא קשוחות גבריות וערסיות פשוט בנות שהן לא דרמה קווין בכייניות וקיטשיות ממש לא מושך אותי הכי טוב באמצע אבל אם לבחור מבין שניהם הקשוחות עדיפות על הבכייניות

אני שילוב של שתיהם כיאילו אני לא קשוחה אני יותר אופטימית אבל בוכה מכל דבר ונגיד אם יורדים עלי בצחוק אז אני אחזיר בצחוק אבל אם זה רציני אני (כמובן מחזירה) מאבדת את זה.. זה ככ מעצבן

רגישות מאיזושהי סיבה מוגדרת על ידי הרבה אנשים כלהפגע בקלות מאנשים.. אם זו הכוונה שלך ברגישות זה די מוריד לי כי אני לא הכי מחבבת אנשים שמתייחסים יותר מדי ברצינות למה שהחברהאומרתת.. אבל בעקרון בדרך כלל כשאני אומרת רגישות אני מתכוונת לדבר שונה לגמרי- רגישות בעיניי זו תשומת לב לפרטים, הבנה מעמיקה, יכולת להזדהות עם אנשים, היכולת להיות מודע לעצמך ולהביע את זה ועוד.. זה בכלל לא צריך להעיד על זה שאדם כזה יפגע בקלות. אם זו הכוונה אז זה מאוד עושה לי את זה.
לגבי קשיחות- הכוונה בלהיות סגורה ולא להביע יותר מדי? הכוונה בלהיות מאיימת ושאנשים לא ירצו לריב איתך? הכוונה בלהלחם על כל מה שאת רוצה?
לא ממש ברור לי מה זה אומר אבל אףאומת מהאופציות האלה לא ממש אומרת לי הרבה על הבן אדם... אז זה לא עושה לי את זה ולא לא עושה לי את זה.

אני אוהבת רגישות כי מישהי קשוחה תתקשה קצת להבין אותי

שתי תגובות מעלי, רגישות זה להעלב ולקחת ללב, לבכות בסרטים עצובים וכדומה אם בן אדם לא נעלב, הוא לא רגיש.
מה שאמרת זה לא רגישות זה אמפתיה, יכולת להקשיב, מודעות עצמית

בעיקרון לא מאוד אכפת לי, אבל עדיף לה שלא להפגע ישר מכל דבר כי אני עלול בטעות להעליב מישהי בתור ביקורת (אני בקושי נעלב מדברים ומדי פעם נראה לי שמישהו לא יעלה אבל הוא נעלב)

מה הקשר בין קשיחות לבכי?
את חושבת שבנות קשוחות לא בוכות? ואיך זה שמישהי אופטימית ושמחה הופך אותה לקשוחה?

אני סוגשל משולבת
כי אני קשוחה אבל ברגע שכאילו פוגעים בי אני אבעה וזה...

על הבנות הקשוחות אני לא רוצה לחשוב בכלל