ההורים שלי התחילו להגיד לי שאני שמנה...

תתעלמי

היו קטעים שגם ההורים שלי עשו את זה.
תגידי להם שיש המון בנות אנורקסיות בעולם, אז שאם את שלמה עם הגוף שלך הם אמורים להיות שמחים שאת ככה ולא עושה דיאטות מטורפות שמובילות לתת משקל. וכשהם אומרים לך דברים כאלה הם מרידים לך את הבטחון- דבר שעלול לגרור אותך לעשות דיאטות מיותרות שיכולות להגמר רע

גם הורים של חברות שלי עושות את זה ואני יכולה לבכות שאני שומעת את זה. זה פוגע, זה כואב, לפי דעתי זה ממש לא בסדר ולא במקום.
את ממוצעת! ואין בזה שום דבר רע! אפילו אם את קצת מלאה, אז מה? זה אחלה לגמרי! את לא צריכה להוכיח להם שום דבר ובגלל זה לעשות דיאטה אלא פשוט לא לתת לזה לקרות! תגידי להם שזה לא עניינם מה יש לך בצלחת ושאין סיבה שהם ישבו לך על הוריד. אם את אוהבת את עצמך, זה מה שחשוב, תרשי לעצמך להיות משוחררת! כמו שאמרת- תהיי את!
אני בטוחה שההורים לא עושים את זה בכוונה לפגוע אלא בכוונה טובה, והם באמת לא מצליחים להבין מה זה יכול לגרום ולאיזו תחושה איומה. וזה קשה מאוד. אבל תנסי להיות חזקה למרות הקושי! ותלחמי להיות את! אל תתני להם לקחת את זה ממך, וככה את תוכיחי להם! ולא בשום דרך אחרת!
מאמינה בך, מוזמנת תמיד לדבר איתי! :)

לא לא לא לא לא לא לא לא!
תקשיבי קרה לי בדיוק אותו דברר בדיוקק!
אבא שלי אמר לי שאני צריכה להמעיט באוכל שלי ושאני אוכלת מלאא ואני צריכה להפסיק עם זה.
אני הקשבתי לו והפסקתי עם זה.
ירדתי 10 קילו בשבוע, בלי כלום, בלי ספורט, בלי אוכל (שקלתי 52 ואחרי הירידה במשקל שקלתי 42, 1.70, אז הייתי בת 12, זה היה מזמן).
אמא שלי שלחה אותי למלא מלא פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ההורים שלי חתמו על תופס של בית חולים (לפני כמה זמן מצאתי אותו).
בסוף לא הלכתי לשם ואפילו לא ידעתי שהייתי אמורה להיות בבית חולים במחלקה של אנורקסיה, לא חשבתי שאני אנורקסית, חשבתי שהם סתם עשו מזה ביג דיל.
בקיצור זאת הייתה חרא תקופה וזה היה סיוטט.
אסור לך להכנס לזה ולתת להם להשפיע עליך כי זה ישפיע על העתיד שלך.. תאמיני לי.
תאכלי כמה שבאלך ואל תקשיבי להם למרות שהם ההורים שלך, במקרה הזה אסור לך להקשיב להם.
ואם את באמת מרגישה שאת חייבת לעשוץ משהו ושזה מציק לך, תעשי ספורט ותמשיכי לאכול ככה זה יתאזן ואת לא תשמיני ולא תרזי.

אל תתיחסי. מניסיון, אני לא שמנה אבל פעם כשלקחתי משהו משמין אז אמא שלי ישר התחילה להעיר לי, ההורים שלך אומרים לך את זה מדאגה ולא מרוע, לא שזה תירוץ. הם פשוט לא מבינים שזה פוגע בך והם חושבים שהם עושים מעשה טוב ושומרים עליך, לפי דעתי זאת לא דרך לשמור.. הערות פוגעניות זאת לא עזרה. אבל בכל מקרה. תתעלמי, תהיי את ואל תנסי לשמור ליד ההורים שלך, הם בסוף יקבלו את זה. כל פעם שהם מעירים לך תגידי להם שזה לא נעים לך ושאת מבקשת שיפסיקו, לאט לאט הם יתחילו להבין שזה לא יעזור להם כל ההערות האלה. את היחידה שאחראית על הגוף שלך וזה לא עניין של אף אחד.

אם את רוצה להרזות אתיכולה לכתוב לי בפרטי אני יעזור לך ולגבי ההורים לך פשוט תתעלמי מהם ותסבירי להם שהם מעליבים אותך מאוד

אולי תכתבי את המשקל שלך וגובה שנבין יותר טוב במה מדובר?

שואל השאלה:
אני מטר חמישים ככה ושוקלת כמעט 50 וזה לא שאני חושבת שזה רע פשוט בגלל שאמא שלי שוקלת כמעט אותו דבר אז היא חושבת שאני אמורה לשקול פחות

תלוי גם בת כמה את

יש דרך להגיד דברים והם לא בסדר, אני ממליצה לך לדבר איתם על זה שיבינו שזה פוגע בך. מצד שני הם צודקים, הם דואגים לבריאות שלך ולא רוצים שתאכלי שטויות ותשמרי על חיים בריאים. אז פשוט שימי לב מה את מכניסה לגוף שלך ואל תאכלי משעמום (:

להבהיר שזה לא עניינם, שאת שלמה עם עצמך ושבקצב הזה הם יכניסו אותך לדיכאון שיוביל להשמנה ולא להפך.

להתעלם מהם.