13 תשובות
חברים תמיד
בצחוק כמובן
כן
כן, אבל מה 'כפת
כולם כל השנים שהייתי ביסודי, מאז לא. לא בכיתי כי הייתי רגילה לזה אבל היה חרא.
כן בצחוק
כן בעיקר ביסודי..
שואל השאלה:
לא אני מתכוונת אבל לרציני כאילו אחותי תמיד קוראת לי מכוערת בצחוק אבל אני מתכוונת לכאלה שאמרו להם לגמרי ברצינות
אנונימית
כן, לאו דווקא כי אני מכוערת כי אני לא חושבת שאני מכוערת.
אבל לפעמים סתם בצחוק או מישהו ששונא אותי.
מתעלמים, אני יודעת מי אני.
אמרו לי בצחוק חברים כי גם אני להם, אבל פעם אחת רבתי עם אח שלי והוא קרה לי מכוערת וממנו ממש נפגעתי אבל הוא בא אליי אחכ ואמר לי שהוא לא התכוון וזה..
רבתי עם מישהו צמש חזק
ואאמר לי אבל אני יודעת שאני לא, אז לא צריך לתחייס כל כך..
תאמת אף פעם לא אמרו לי ברצינות שאני מכוערת..
אבל חברות שלי אומרות לי כל הזמן בצחוק
אני זוכרת שביסודי היה ילד דפוק שקרא לי מכוערת והוא היה רציני לגמרי וכשדיברתי על מישהי, הוא שמע ואז פנה אלי ואמר לי שהיא הרבה יותר יפה ממני ומכל אחת, סתם ככה, נדחף כזה לא קשור לחיים.
ועוד פעם אחת שאלתי מישהו אם יפה לי בלי משקפיים והוא אמר שאני מכוערת בכל מצב והוא לא צחק (ממש קורע כן.)

עזבי. כי הרבה מאוד פעמים אמרו לי שאני יפה, אפילו מורה שלי אמר לי שאני ילדה יפה סתם ככה, חברות שלי אמרו לי שאני יפה, אמא שלי אומרת לי שאני יפה, אחותי הקטנה אמרה לי שאני יפה למרות שאנחנו רבות כל הזמן.
האמירות בחצי שקל שאנשים אומרים לי מכוונה שלילית - לפגוע או לבקר אותי, לימדו אותי שלא צריך לקחת את זה ללב, אנשים שלא יודעים לפרגן או לא יודעים לא לפגוע, אנשים ביקורתיים, הם אותם אנשים שהם ביקורתיים גם כלפי עצמם. והם אנשים מסכנים בעיני ומהם צריך להתרחק.
וחבל שלא הבנתי את זה בתור ילדה ביסודי, כי זה גרר אחריו (כן אני כן מאמינה שזה חלק מההשלכות), הרבה פגיעה עצמית פעם ותחושות אשם על מי שאני.
לא, אבל בטוח שמשהו אמר לפחות פעם אחת מאחורי הגב