עברו כמה ימים מאז שגק בן 17 ניסה להתאבד. מארק,האיש הצעיר בן ה23,התחיל להתאייש. הוא זוכר איזה ימים טובים הם העבירו ביחד. איך שהם צחקו,שמחו,בילו. גק היה בדיכאון כבר שנפגשו,הם דיברו הרבה בטלפון,במיוחד כי גק היה נער דיכאוני. הוא כל הזמן דיבר רק איתו. הוא כל הזמן התקשר לאותו המקום,מקום לעזרה לאנשים שרוצים להתאבד או שהם פשוט צריכים עזרה. מארק תמיד היה זה שענה לו,הרגיע אותו,עזר לו. הם נפגשו בטעות,בבית הקפה ששם גק עבד. ומשם הכל הדרדר לסיפור אהבה אסור.
______
"אני מצטער על מה שאני עשיתי,אני מצטער על הכל. אני אוהב אותך." זה מה שהיה כתוב על הפתק שגופתו הגוססת מחזיקה. ידיו מדממות בכבדות,ולאט לאט גם דמעות נוספו. הדמעות האלה היו של מארק,שחייג בידיים רועדות לאמבולנס. הוא החזיק בידו בחוזקה,לא אכפת לו מהדם שהצטבר גם עליו. האמבולנס לוקח אותו,ומעלה את מארק גם כן. הוא בוכה בפאניקה,הוא פוחד על בן זוגו. בן זוגו. המילים האלה מדהדות בראשו. בן זוגי. הוא באמת בן הזוג שלו? זה אסור. הוא כבר כמעט נכנס לכלא בגלל זה. הוא מלטף את שיערו הירוק הזוהר,דמעות לא מפסיקות לרדת. והם מגיעים לבית החולים.
______
הוא לא עזב את ידו של גק,שהריצו אותו במורד המסדרון בבית החולים. "לא! אל תקחו אותו ממני!" הוא מנסה להכנס לחדר אשר אסור שמבקרים יכנסו אליו,מחלקת טיפול נמרץ. הוא דופק על דלתות הזכוכית בחוזקה,מפנה את גבו לעבר הדלתות,ונופל לישיבה. הוא מחבק את רגליו,בוכה,ומתפלל לשלומו של גק.
"אנחנו מצטערים,הוא לא שרד." _____
המילים הדהדו בראשו. הוא לא שרד. הוא נזכר באלבום של גק. הוא לוקח את האלבום,ורואה תמונות שלהם,של המשפחה שלו. הוא מחבק את האלבום,דמעות עולות שוב. "אני אזכור אותך,תמיד."