16 תשובות
זה באמת עצוב, תדברי איתי, אני תמיד פה,
או תצאי לאן שהוא, תעשי משהו כיפי ואל תשימי עליהם
סתם אידיוטים חסרי רגישות
יכול להיות שזה מעצבן אותך.
אבל אולי היה לחברות שלך סיבות שהן לא באו.
בטח שזה בצדק שתתעצבני.. אוף, אם אני הייתי יודעת בוודאות הייתי באה!
אולי הם לא יכלו? אולי ההורים שלהם לא הסכימו להם? אולי לא היה להם נעים לבוא?
שואל השאלה:
אז לא יכלו לבוא, בסדר, מבינה.
אבל אי אפשר לשלוח הודעה?
לשאול איך עבר הניתוח? איך אני מרגישה?
כשקורה משהו למישהו אני ישר רצה לעזרה ותמיד אכפת לי איך אנשים אחרים מרגישים.
אני לא מרגישה שזה מגיע לי.
אנונימית
אולי לא ידעו אם לבוא או להניח למשפחה שלך.
אין לי מושג למה.
אבל זה לא בסדר
דבר ראשון, איך את מרגישה? דבר שני, אל תתייחסי אליהם. תתעודדי שעברת את הניתוח בשלום ותזכרי שתמיד הכל לטובה!
אוי אני מכירה את זה
לפני כמה שנים הייתי באשפוז ואז חודש בבית ואף אחד לא אמר משהו
אין לי ממש איך לעזור חוץ מלהגיד שילכו *** אל תשימי לב אליהם ושם יצאו ממש ממש חארות
אל תתייחסי אליהם, מה את צריכה שמישהו ישאל אותך לשלומך, תשימי עליהם פס, אם פעם הבאה יקרה למישהו שאת מכירה משהו את תתייחסי ואם ישאלו למה לא התייחסת אז תגידי כמו שאתם עשיתם לי, העיקר שאת מרגישה טוב
לא חושבת שצריך לנטור טינה על זה, אולי תנסי לברר למה הם לא באו לבקר אותך, יש מלא אפשריות או שהם פשוט שכחו או לא ידעו אם לבוא או להניח למשפחה שלך או שלא היה להם אכפת או שמשהו קרה בדרך
זה ממש לא נחמד מצידם.. אפשר לחשוב שישלחו הודעה קטנה אם הם מתביישים לבוא.. רק לשאול איך את מרגישה לפחות משהו.. חברות וכאלה גם לא כתבו או באו?
טוב, אני לא בעד נטירת טינה, נכון שזה פגע בך, אבל לכי תדעי למה הם לא באו, תבררי את זה. ואני באמת לטובתך. וסתם שתדעי אולי כולנו סתם שופטים אותם וקרה משהו, אולי את באמת צריכה לברר ולשאול אותם למה הם לא באו
אני רק אומרת שאולי לא צריך לנטור טינה על זה, נניח שאת צודקת, אבל אם הם לא היו יכולים להגיע או שהם לא יודעים איפה את מתאשפזת? אולי את צודקת, זה תלוי. לא שאני מצדיקה את זה ואותם. ואני מבקשת בכל לשון של בקשה לא לחשוב ולטעות שאני מצדיקה את התנהגות שלהם, אני גם רוצה לדעת למה ומדוע לא באו אליך, ייתכן שאולי יש להם סיבות ואולי לא. צריך לדון אדם לכף זכות. אי אפשר לדעת בוודאות מדוע לא באו אליך. או שזה מחוסר אכפתיות או שקרה להם משהו.
שואל השאלה:
גם אני לא בעד לנטור טינה, אף פעם.
אבל תתארי לך את המצב הזה - זה מצב פיזי ונפשי ממש קשה.
אני באמת אפילו לא יכולה לתאר לכם בכמה כאבים זה כרוך, כמה קושי נפשי ופיזי.
אני חושבת שהדבר היחיד שיכול לעודד אנשים במצב הזה זה משפחה וחברים שיעזרו ויתמכו.
וזה מאוד חסר שאין תמיכה מחברים ולהרגיש שאשכרה לאף אחד לא אכפת ממך.
כשאתה מרגיש שלאף אחד לא אכפת, זה מכניס לדיכאון ואז בכלל קשה להתמודד ולהמשיך הלאה.

אבל באמת, המינימום שאפשר לעשות זה לשלוח הודעה, אפילו הכי פשוטה כמו: תרגישי טוב.
זה יכול לעשות הבדל עצום.
אנונימית
אני יודעת ואני מצטערת אם זה לא הבנתי אותך ואולי חשבת שאני מצדיקה אותם, אי אפשר לדעת למה הם לא באו אליך ואת צודקת שזה מכניס לדיכאון. אולי צריך לברר את זה ולשאול אותם. אני לא יודעת למה הם לא באו אליך או שלחו לך הודעות, יש המון אפשריות, אולי קרה משהו, אולי היה להם אירוע כלשהו, אולי הם שכחו, אולי הם לא ידעו איפה את מתאשפזת בבית חולים, אולי הם לא רצו להטריד את ההורים שלך, או שלא אכפת להם, והאמת שאני גם לא יודעת ותרגישי טוב באמת.
אני רק רוצה שתביני שאני לא מצדיקה את זה, פשוט מראה לך שאולי יש סיכוי שהם לא יכלו לבוא וכל זה, ולא התכוונתי לגרום לך להיפגע. אני צודקת שלפי דעתך זה באמת פוגע ורע, ואני יכולה להבין אותך אם אני הייתי את במצב הזה, אבל יש מקרים שלפעמים נבצר מאנשים לבוא, ייתכן שלא היה להם אכפת ממך או כל זה, אי אפשר, אני רק מניחה דברים שאולי הם נכונים. אי אפשר לדעת למה הם לא באו, אבל אפשר לחקור ולברר את זה ולשאול אחד מהם בשביל למה הם לא באו אליך. ייתכן שהסיבות שלהם היו נכונות וייתכן שלא.. עד שתגלי למה ואם תרצי, ואם לא.. שיהיה. ואני רק הסקתי מסקנות, אף אחד פה כולל את לא יודע למה הם לא באו אליך, אולי פשוט צריך לברר את זה ולבדוק את הסיבה שלהם. אני רק אומרת את זה בשביל שאולי תגלי למה הם לא באו אליך, בהנחה שזה נכון, ויכול להיות שאני טועה והם לא באו אליך כי לא היה להם אכפת.