מרגישה שאני לא חיה בכלל, בבקשה תקראו ותעזרו לי

כל הזמן אותה שגרה, אני לא יוצאת מהבית, הביטחון הנמוך שלי מונע ממני להראות מי אני באמת והוא רק מראה את הילדה השקטה והחלשה אבל אני לא באמת כזאת!
וזה כאילו לחיים שלי אין משמעות.
כל יום אותו הדבר, בקושי יוצאת מהדלת של הבית, אוכלת ואוכלת, יושנת, רואה טלוויזיה, משתעממת בטירוף, ויושנת.
ואני רוב הזמן לא מרגישה כלום...
מכירים את ההרגשה הזאת שאתם באמת מצליחים ליהנות מהחיים? שאתם חווים דברים שונים ולומדים מהם? שהאדרנלין מתפרץ כל יום מחדש? שאתם פשוט מרגישים ששווה לחיות, שאתם שווים, ומכל רגע אתם נהנים?
פעם היו לי את ההרגשות האלה, כשהייתי יותר קטנה והייתי יפה, היה לי בטחון עצמי והייתי רזה, היו לי חברים והיו אנשים שאוהבים ודואגים לי ונותנים תמיכה, היה לי את האדרנלין הזה, אהבתי אתגרים ולקחתי אותם, ותמיד השקעתי בכל דבר, ומכל הדברים שעשיתי נהניתי בטירוף וצברתי מהם דיי הרבה חברות אבל....
התבגרתי, והכל השתנה 190 מעלות, אני כבר כמעט ולא יוצאת מהבית, אני מקנאת בכל בת שיש לה חיים יותר טובים משלי, הבעיות תופסות הרבה יותר מידי מקום בחיים שלי, אני רוב הזמן לבד, כבר לא רואה את המשפחה וגם חברות בקושי, אני מרגישה שיש משהו בתוכי שרוצה להתפרץ ולהצליח, אבל אני לא מצליחה להוציא אותו, אני רוצה להיות מפורסמת, אני רוצה שיהיו לי חברות, אני רוצה שיהיה לי בטחון ואני רוצה לצאת עם חברות למסיבה או לכל הדברים שבני נוער עושים היום ואני לא ולהגיד "אני פאקינג יפה ואני אוהבת את החיים שלי, הם פשוט שווים!" אני רוצה להוציא את האני האמיתית, אני רוצה להיות עצמאית, אני רוצה לקנות להיות אופנתית ולטפח את עצמי יותר, אני רוצה לשנות את האף שלי, בקיצור, אני רוצה לחיות!
אני יודעת שזה ארוך, ואולי גם לא יהיו בכלל תשובות כי אין לי מושג למה אבל כמעט בכל שאלת פריקה והתייעצות שאני שואלת אף אחד לא עונה לי, אבל פה זה המקום היחיד שלי להתייעץ ולקבל עזרה ודעות שונות..
מה לעשות? אני לא מבקשת תשובות של אם אין לך בטחון אז תיבני, אם את רוצה לצאת אז תצאי וכאלה... כי זה קשה ואני צריכה עזרה קצת יותר מפורטת
אני ממש מודה למי שיענה!