35 תשובות
פני לאיש מיקצוע אן ייעוץ רציני.
זה עדיין השאיר אותך בסטיפס לנוער בגלל שצריך לשנות את הגיל, תשני את הגיל ל21 נגיד וזה יקלוט במבוגרים..
גם כשאני רציתי לפנות למבוגרים זה השאיר אותי כאן.

בכל מקרה אני אנסה לעזור לך.
מנסיון עם אמא שלי, כנראה עובר עליה משהו.. אולי קשה לה בעבודה, אולי אתם (את והאחים- במידה ויש) לא נותנים מעצמכם ועוזרים לה.
הכל בא מתסכול.
תפני אליה בגישה טובה ותגידי לה שאת רוצה לדבר איתה, תשאלי למה זה ככה, אם עובר עליה משהו, תתענייני ותני לה לדבר. ולאחר מכן, אחרי שהיא תסיים לדבר תסבירי את הצד שלך.

בהצלחה :)
אמא שלך היא אמא שלך לטוב ולרע
והיחס הנוקשה שלה לא מכוון בכוונה כדי לעצבן אותך, אלא היא פועלת ככה בגלל מה שהיא חוותה בחייה ועיצב אותה ככה, וגם איך שהורייה התייחסו אלייה
זו נקודה שמאוד חשוב שתפנימי אותה אוקיי!
לפי המילים הקשות של אמא שלך, נשמע שאגור אצלה המון כעס בפנים ואף כאב
למרות שהיא כועסת תקחי אויר ותספרי עד 10 (ואל תפעלי מתוך אימפולסיביות)
ותגידי לעצמך בלב: "אמא שלי כן יש בה צדדים שאיכפת לה ממני, אבל המילים הקשות הן שלה ---ולא שלי!) עד שהמשפט הזה יחלחל
כשאת תשתני תראי שגם היא תשתנה וזה בדוק!
בתורת הקבלה כאשר אדם עושה פעולה שהיא הפוכה לגמרי לטבע שלו הוא יראה ניסים---ופה אני מדבר על זה שתבואי לאמא שלך ותתני לה חיבוק דוב חם ואוהב ותגידי לה כמה שאת אוהבת אותה
גם פעילות משותפת לשתיכן כ: יול קצר, עיסוי בבית מלון (תבדקי לגבי הגיל שלך בעניין), רכיבה על סוסים, שיעור יוגה משותף וכו יעשה לשתיכן מדהים בקשר
גם שיטת NLP תעזור לך לתכנת את תת המודע למחשבות מנצחות לגבי אמא
תפילות בקול ולהודות על הקושי שיש עם אמא כל יום שלך גם כסגולה ידועה שמוזכרת בזוהר הקדוש גם יעזרו מאוד----אפשר לבדוק אותי בזה באחראיות!
בנוסף, תמיד תדברי עם אמא שלך בדרכי נועם, ואם היא עושה משהו שלא נעים לך אז תגידי לה: "אמא אני מאוד אוהבת אותך, חשוב לי שתקפידי על 1,2,3"
אפשרי גם שאבא שלך ידבר איתה, או דוד שלך, או כל אדם שיש לו השפעה עליה
במידת הצורך ניתן וכדאי לשתף את יועצת/פסיכולוגית בית הספר שבו את לומדת, כי חשוב לא לשמור בבטן
או תרגיל מדהים שמציע לך זה לקחת דף גדול ולרשום בו את כל מה שמציק לך (=לגבי אמא שלך) ----מסתבר שעצם פעולת הכתיבה משחררת המון ממך בדרך הזאת

בהצלחה יקרה

תיקחי אותה יום אחד לבית קפה
תגידי לה שאתן צריכות לדבר תגידי לה שחבל לך שאתן ככה רבות כל הזמן ושהיא פוגעת בך תשאלי אותה למה היא ככה ותשאלי אם קרה משהו בעבודה או משהו..
אל תהיי עצבנית עליה ואל תתקפי כזה בטון של הדיבור כי אם כן זה לא ילך
ואל תתעצבני שהיא מדברת כי זה לא יעזור בכלום אם היא צועקת וזה תתעלמי
אני כל כך מבינה אותך.
גם אמא שלי מדברת ככה ואני מבינה כמה שזה קשה לשמוע את אמא שלך נותנת לך דוגמא שכזאת, אבל הבנתי שאין מה לעשות, זאת אמא שלי ואי אפשר לשנות אותה, אבל זה לא אומר שאני אצרך לשמוע אותה, כי מצאתי דרכים לדבר איתה ברוגע, בלי עצבים, וגם אם מידי פעם אני מרגישה שהולך להתפתח ריב אני פשוט נכנסת לחדר שלי, סוגרת את הדלת, ושומעת שירים שמרגיעים אותי, או יוצאת לסיבוב עד שהיא תירגע וזה גם עוזר.
אני בטוחה שהמצב הזה ממש מתסכל, אבל תהיי חזקה, אל תתני לזה להשפיע עליך.
כשזה היה קורה לי לפני חצי שנה/שנה, הייתי שומעת את הצעקות והקללות של אמא שלי והייתי מתפרקת, בוכה, אבל למדתי שזה לא אמיתי, הקללות שלה והצעקות שלה? זה רק בגלל רגעי העצבים האלה שלה, ובאמת שלא צריך להתייחס לזה.
אז אני מקווה שזה איכשהו עזר לך, תישארי חזקה ואל תתני לזה לתסכל אותך נסיכה3>
בעקרון או לשבת ולדבר איתה ולתת לה דוגמאות להתנהגות שלה ולשאול אותה למה?
או שאפנה אותך לאדם מקצועי ומומחה שמסוגל להראות לבן אדם את המציאות והוא יוכל לדבר איתה.
שואל השאלה:
ממש תודה לכולם.
והאמת שכן עבר עליה משהו בילדות שלה ובגיל ההתבגרות, היא עזבה את הבית ואבא שלה איים עליה וכל הזמן מתנקלים אליה.
אבל אני לא חושבת שהיא צריכה להוציא את העצבים האלה עלי כי אני לא יודעת איך להתמודד עם זה אני סהכ בת 14.

ואיך לעזור לה ולהתנהג יפה ושלוט בעצבים? לא תמיד יש לי מצב רוח לזה ואני פשוט מתחילה לדבר אליה לא יפה והיא אומרת לי "תסתמי את הפה"
ולדוגמה שהלכתי איתה לקניות היא אמרה לי כזה "לא כיף לבוא איתך לקניות, את שטן, את עושה לי רע" והיא ממש מעליבה אותי וכשאני בוכה היא מתחילה לצעוק עלי.
איך חיים עם הדבר הזה?
אנונימית
ואי כל כך מבינה אותך
גם אני עברתי את זה כי אמא שלי עברה הרבה בשנים האחרונות וזה..
פשוט תתעלמי
תמיד הייתי עונה לה והיינו רבות ממש וזה הגיע למצבים של להעיף אותי מהבית לאבא שלי כבר וכאלה
את פשוט צריכה להתעלם.. ככה היא תרגע
תנסי לעזור לה כמה שאת יכולה בבית בכביסות בכלים בניקיון וזה ומה שהיא צריכה
תדברי איתה תגידי לה שלא טוב לך שהיא מדברת אלייך ככה ושזה פוגע ממש ושאת מבינה שקשה לה ושאת מבטיחה לעזור רק שלא תדברו ככה אחת על השנייה ושיהיה לכן קשר טוב
שואל השאלה:
וכשהיא צועקת עלי בלי סיבה?
אני ישר אומרת לה סליחה והיא אומרת שום סליחה לא תעזור ומדברת אלי ייבש.
וכשאני לדוגמה לא עושה כילים אז היא אומרת כזה
"שישאר ככה עד שיצאו תולעים ויהיה מגעיל"
ואז אמרתי לה נו אנ הולכת לעשות כילים עכשיו
והיא אמרה "אם מישהו יגע בכילים אני אשבור את כל המטבח".
דיי היא משגעת אותי!
אנונימית
כבר רשמתי לך מה הפתרון ואת מתעלמת ממנו
יש לי איש מקצוע שהוא מומחה והוא מסוגל להראות לאנשים את המציאות ואת הטעות שלהם והוא יכול גם להנחות אותך.

היא מחאת כעס מהילדות שלה
היא עברה משהו בילדות ואני בטוחה בכך, וכלום לא יעזור חוץ ממנו.
שהיא צועקת תתעלמי ותדאגו לעזור לה לנקות בלי שהיא תגיד פשוט
אבל עדיין תעשי איתה תשיחה של מה קרה ושהיא פוגעת בך וזה
או להתעלם ולא לשפוך דלק למדורה.

אמא: "אני אתפלל עליך שתהיי זרוקה ברחוב"
את: "יופי, אמא, יופי"

או לצחוק בחזרה:

אמא: "אני אתפלל עליך שתהיי זרוקה ברחוב"
את: "רגע! אל תשכח להזכיר בתפילה שיארגנו לי גם ספה, בריכה וטלויזיה, איך אני אהיה ככה בחוץ זרוקה כשמעמם פיצוצים בחוץ, בחייאת"

או:

אמא: "אני אתפלל עליך שתהיי זרוקה ברחוב"
את: "אם כבר את מתפלל, תתפללי שיעזרו לך להסתדר בחיים, לא חבל לבזבז תפילה על הבת שלך?"

גם:

אמא: "אני לא אהיה שקטה עד שלא תתאבדי"
את: "צפויה לך פגרה ארוכה מאוד של רעש, תקנה אטמים"

אמא ף: "מה את פה לכי כבר תמותי"
את: "למה צריך למות כשאפשר לחיות חיים מהנים?!"

או: "לא חבל לבזבז ככה את החיים? יש כל כך הרבה פיתויים ושטויות שבא לי לעשות..."

>כי איך אמא יכולה להגיד דברים רעים על הילדה שלו...

יכולה גם יכולה, מסתבר שבני אדם הם בני אדם. ואדם שלא טוב לו משדר את זה על הזולת. לפעמים זו קריאה לעזרה, לפעמים זה תסכול שיוצא בדרך התבטאות גרועה. לפעמים בנאדם עשה טעות והיא תבקש גם סליחה על זה בעתיד.

הדבר החשוב ביותר זה איך את לוקחת את זה? האם את נחרדת מכמה גיבובי מילים של בנאדם מתוסכל? או שאת צוחקת על זה ומסתכלת על זה בתור הסחת דעת בלבד.
כשיהיו לך דברים יותר חשובים לעשות את אפילו לא תבואי באינטראקציה איתה.

כשהיא תקלוט שאת לא משתפת פעולה איתו, היא ישתנה עם הזמן.
איך שאת לא תבחרי, זכרי לקחת את זה בצורה בוגרת, תהיי את הבוגרת.
וכן, אם אמא שלך היא כרגע אמא-שלא-יעלה-על-הדעת כזה, אז הוא כזה ותקבלי את זה.

במשפחות דתיות הורים מתעלמים אם הילד חזר בשאלה,
במשפחות אלימות הורים מכים ומקללים,
במשפחות פלצניות הורים מניפולטיביים,
במשפחות קנאיות הורים מתנהגים כמו סמרטוטים,

בכל משפחה יש איזשהו פאק.

את, תפקידך לדאוג לעצמך. לרכוש חוסן נפשי עם הזמן, ולא להיבהל מצעקות.


אל תתרגשי מהצעקנים. חייכי ותתעלמי.
אתה נתת לך דרך להחזיר לה
זה לא יתרום ורק יגרום לה יותר לכעוס -_-
לא לשתף פעולה זה להתעלם זו סתירה.
הצעתי או לענות לה בסרקזם, או להציג חוסן נפשי, לפני שאת קוראת תוודאי שאת בקיאת בהבנת הנקרא.
וההצעות שלך שגויות. החוכמה היא לייעץ רק דברים שיקדמו אותה למטרה ולא לתת ייעוץ נוסף שיגרום לאמא להעיף אותה לפנימיה.
לפני שאתה מייעץ תוודא שאתה מבין בתחום:)
שגיאות ומומחיות היא סובייקטיבית, תראי לי מסמכים ותעודה שהוכשרת בכלל לתחום ליפני שאת מגמגמת ושזה עצות שאת לא מביאה מנקודת מבט סובייקטיבית שלך.
יש אמת אחת. ובשביל לראות אמת לא צריך מסמכים.
כי אין אדם שהוכשר לראות אמת זה דבר שקוראים לו כישרון.
אתה רק מוכיח כצה החשיבה שלך לא הכי
אמת זה גם סובייקטיבי חמודה שלי, כמה שאת צריכה להתבגר כדי להגיע לתובנות זה משהו מיוחד.
אמת זה ממש לא משהו סובייקטיבי.
אוקיי הוחכת את הנקודה שלי, את ילדת חמאה בעלת ביטחון עצמי נמוך שמכריזה על עצמה את המילה אמת באופן ריקני מבלי להביא הוחכות או בסיס לאמירות שלי, אם את מחפשת אישורים מימני לכך שיש היגיון במה שאת אומרת, אז לא.
אמת זה ממש לא משהו סובייקטיבי. אם אמת זה משהו סובייקטיבי אז לאנוס מישהי ולפגוע בה זה משהו טוב כי ככה האנס רואה את זה.
אז צר לי לאכזב אותך שיש אמת אחת. כי לפגוע בבן אדם ולגרום לו לצלקות ואולי להתאבדות, כמו בסיטואציה שרשמתי, זה נטו לא טוב. וזאת האמת.
זה שהאנס רואה את המציאות בצורה שונה לא הופך את זה לנכון. כי הוא רואה את המציאות בצורה שגויה.

וכל מה שרשמת עלי טעות
בהצלחה לך בפיענוח שלי:)
אוקיי אני בידיוק אבל בידיוק ככה *הייתי* עם אמא שלי
דיברתי עם המחנך שלי ועם היועצת והם דיברו איתה והכל נהיה יותר טוב
לכל אדם יש אמת סובייקטיבית משלו, זה לא בהכרח אומר שהיא מוסרית או לא, שוב פעם אין היגיון בהכרזות שלך של "אני דוברת אמת" אני הצודקת איפה את צודקת פילוסופים מהאוניברסיטה עוד מתקשים להוכיח את הנקודות שלהם מבלי להביא הוחכות או בסיס ממקור מסויים.
אמת מוסרית או לא זה לא קשור. אמת שהיא האמיתית או שהאדם רואה אותה בצורה שגויה. זה הדיון

להוכיח אמת זה קשה אבל לראות אותה זה כישרון.
ואם עד עכשיו פיענחתי אנשים בצורה מושלמת וכל פעם שאמרתי לאנשים משהו ובסופו של דבר זה קרה
אז אין מה לעשות לא כולם מצליחים לראות את האמת.
תראי לי הוחכות שכל מה שאמרת זה נכון, כל ההכרזות שלך זה כמו ילדה בגן "אני כישרונית" אני מפענחת כל תעלומה, יופי שרקלוק הולמס, יש עוד משהו שהחסרת חוץ מלהיות נרקסיסטית מביכה, זה מכסה על המון דימוי עצמי נמוך שתדעי לך, אבל אני לא ירד לרמה שלך ויגיד לך שאני אל עולם זו אמת, אבל לא כל ילד חמאה צריך לדעת את האמת כפי שהיא, יכול להיות שהוא יקח אישית.
שוב זה לא משנה מה זה מראה לך. אותי לא תצליח לפענח גם אם תרצה.
מלא פעממם אנשים חושבים שאני תוקפת בזמן "ויכוח" ואו מלאה בכעס אך אם תבוא ותראה אני הכי רגועה בעולם.
אני יכולה להראות לך שאני א ובכלל אני ת.
במיוחד בנפש האדם
לדוגמה הפסיכולוגית שהייתה לי כל פעם אמרה עלי משהו ואמרתי לה שזה לא ככה וגם התת מודע שלי לא ככה
כי פיענחתי אותו ממזמן
וגם אם תענה איך ידעת? אז בן אדם אחר שהוא עכשיו המטפל שלי הוא הצליח לפענח את העיניים שלי בדיוק כמו שאני פיענחתי את עצמי.

דבר שני הוכחתי
אתה ייעצת לה להחזיר לאמא שלה
"אתה נתת לך דרך להחזיר לה. אמא שלה תגיב והיא תעקוץ את אמא שלה.
זה לא יתרום ורק יגרום לה יותר לכעוס -_-
כי אמא שלה תראה שהבת שלה מגיבה לה ולא מכבדת אותה וזה יגרום לה ליותר כעס
ואז איך היא תשיג את המטרה שלה? המטרה שלה היא שאמא שלה תבין את הטעות שלה.
איך עי עקיצות היא תבין את הטעות שלה? הרי האמא מחאת כעס והיא לא רואה את הטעות שלה
האמא מבחינתה מתנהגת בצורה בסדר
לענות לבן אדם גורם אצלו לתגובה יותר חזקה של כעס.

רשמת אחכ שבדרך הזו היא תראה שהבת שלה לא משתפת פעולה
לענות זה הכי לשתף פעולה
עזבי אני אהיה המבוגר וסיים את הדיון המגוכך הזה כי המנת משכל שלי צונחת, לפני שאת מגיבה "כי אין לך מה להגיד" אז זהו שבאמת אין לי כבר ציינתי אם את לא מכירה את המונח סרקזם שתמיד מהממם את היריב תיכנסי לערכים בויקיפדיה ותתחילי לשנן, את כבר ילדה בוגרת אני מצפה שיהיה קצת שכל בתוך כל הנרקיסיזם החולני והריקני הזה שאי אפשר לחדור אליו, הראש חלול.
ובסיום רשמתי במפורש שאני מציע לה לעבוד על חוסן נפשי אבל את מתייחסת לרק מה שאת רוצה ולא לתמונה המלאה, נו מה ילדה בגן טיפוסית שחושבת שיש היגיון מאחורי מה שהיא אומרת.
ויקיפדה זה לא מקור מהימן:)
ואמרתי לך ואפילו פירטתי לך אתה פשוט מתעלם
דבר אחרון התייחסתי לחלק שדיבר אליי, לחלק ששמתי לב טעות חמורה.
מהנקודת מבט שלך ושלי אחרת, את שוגה יש אמת והיא אחידה זה לא נכון, את נותנת לה עצות שגויות יקירתי, סרקזם יש לו אפקטיביות ואימפקט חולני בדיוק כמו ללהתעלם אבל שוב פעם כרגיל בחרת להתעלם מהנקודות שלי, עזבי זה כבר לא מצחיק, את צריכה קצת להתבגר ילדה יש אמת ויש פילוסופיה את סגורה בפילוסופיה ששטפת את עצמך בה והגדרת אותה כמילת אמת פתאתטית וריקנית שרק ילדות בגן משתמשות בה, יש הבדל בין להגיב לריגשי שזה רק נותן יותר לגיטימציה לבריון לבין להיות סרקסטי ועוקצני ולהראות שאתה שם זין על מה שהם אומרים, למדי קצת מהי סרקזם אני חושש שהעברית שלך קצת רדודה ומצומצמת.
אם אתה מגיב זה שאכפת לך.
לשים זי* זה להתעלם.
אתה סותר את עצמך.
אדם שלא מעניין אותי יתעלם לחלוטין כי מבחינתו להוציא אנרגיה עלזה זה לא שווה.

ושוב אם היא תעקוץ את אמא שלה אמא שחה תכעס עליה יותר ותהיה יותר תוקפנית.
אף אדם לא יגיב בצורה רגועה של "אני מבין איך שהתנהגתי כי נקמת בי"
אותו* במקום אותי
שלה* במקום שחה
אמא שלך חייבת עזרה מקצועית. יש לה בעיה רגשית רצינית. שום דבר שתגידי וכמה שלא תיהי טובה ותבקשי סליחה לא יעזור לדעתי. המצב שלה הרבה יותר עמוק ומורכב. נראה שמתוך שתיכן את הבוגרת והיא ילדה.
זה לא פיר שהיא מוציאה עליך את התיסכולים שלה. זה לא מגיע לך אפילו שהיו לה חיים קשים.
אולי תנסי לדבר עם יועצת של בית הספר שזה המצב בבית. וכמה שזה פוגע בך היחס שלה, הדיבור. כשבן אדם מבוגר ומוסמך ידבר איתה זה יראה אחרת. מישהו איכשהו חייב לשכנע אותה לפנות לטיפול פסיכולוגי. היא זקוקה לזה ואת זקוקה לשלווה בבית.
עצה שלי, אם את בגיל שאת יכולה לעזוב את הבית לעשות זאת. תחשבי על אנשים כמו רובוטים (זה לא רחוק מהמציאות), מאד קשה לשנות אנשים וזו עבודה אינסופית לשנות את עצמנו. את יכולה לבקש הדרכה מהיועצת בבית ספר, או לבקש פסיכולוג שיעזור לך להתמודד עם אמא שלך. בכל מקרה זהלא תלוי במה שתעני לה אלא בשינוי שלך מבפנים וקבלת הדרכה להתמודד איתה ממקום שיהיה לך בריא.
שואל השאלה:
אני לא מתכוונת לעזוב את הבית אני בת 14
ואמא שלי היא הכל בשבילי אבל זה מעצבן שהיא מתנהגת אלי ככה. אני מקנאה בחברות שלי שאמא שלהן לא נותת להן לעשות כלום בבית והכל טוב וורוד אצלהן כנראה אמא שלהן לא חוותה משהו קשה בעבר והייתה לה טראומה.. ולאוו דווקא אמא שלי כן..:(
הלוואי ויכלתי לשנות את זה אבל זאת אמא שלי ואין מה לעשות היום עזרתי לה כמה שאפשר
אנונימית
באותו הנושא: