מכירים את זה שאתם מכירים מישהו והוא הופך להיות משמעותי בחייכם פתאום..

וואו. כל כך. הרבה פעמים קרה לי.
לצאת ולהתמודד עם זה זה קשה, אבל את יודעת שאחרי שזה נגמר את מרגישה הרבה יותר מחושלת? ששום דבר בעולם לא יכול לפגוע בך יותר? אני למשל למדתי מהדברים האלה שקרו לי, לא לתלות תקוות באנשים, ולא להתחבר כל כך מהר. לפעמים אני בהחלט יכולה להפסיד מזה הרבה חברים טובים בדרך, אבל לפעמים גם לא.

כן, ניתוק קשר.
אין כל כך מה לעשות, צריך להמשיך הלאה.

שואל השאלה:
לא, אף פעם לא הרגשתי ככה.. הרגשתי ריקנות כזו, גם די אחרי הרבה זמן..

לא מתמודדים, מחכים שהוא יעבור...

שואל השאלה:
ואם עוברות שנים וזה עדיין כואב בדיוק כמו כשזה רק קרה?

מבאס.. אבל מוצאים אנשים חדשים

שואל השאלה:
לא כל אחד אפשר להחליף..

ברור שאי אפשר אבל יש אנשים אחרים שיש להם אופי שונה אבל כאלה שיחליפו ויהיה איתם אחלה

תמיד תשאלי למה הוא עשה את זה, לא נראה שאת יכולה לענות לעצמך.
אולי זה לא בגללך, אלא בשבילך, לטובתך.

את פשוט צריכה להתעסק במה שלמדת מהקשר עם אותו בנאדם. מה זה לימד אותך ואיך זה קידם חיזק והעלה אותך.
ואחרי זה תראי איזה שיעור את לומדת מזה שאותו בנאדם עזב.
ברגע שתלמדי את כל השיעורים האלו את תראי שפחות יעציב אותך שאותו בנאדם כבר לא בחיים שלך אלא תהיי שמחה מכל מה שהוא נתן לך. ואת תדעי להבא איך לפעול אחרת כדי לא לחזור על אותן טעויות ולהיות בנאדם עוד יותר טוב.

מכירה יותר מדי טוב.
במקרה כזה התרופה הכי טובה היא הזמן.

קרה לי פעם עם המנקה הזקן בבית ספר שלי, הוא כבר הפסיק לעבוד אבל יש לי את המספר שלו, אני מתקשר אליו איזה פעם בחודש לשאול מה שלומו והוא מודה לי שאני מתקשר

שואל השאלה:
^ כל הכבוד לך, ממש מרגש! תודה לכולם.