11 תשובות
היי אני בדיוק במצב שלך...
הייתי רוצה להיות איתך בקשר כי זה קל יותר לדבר עם מישהו שהוא במצב שלך.
אני מאזור השרון (כפר סבא).
היית מעוניינת?
אנונימית
את יכולה ללכת לקבוצת תמיכה שתעזור לך להתמודד..
שואל השאלה:
הלוואי שהיה לי אפשרות להתחבר עם מישהי שבמצב שלי ואז יהיה לנו יותר קל להיות ביחד, אבל באופן וירטואלי זה ממש מםחיד אותי.. אני מצטערת.
אבל תודה רבה רבה על העזרה..
אנונימית
אני לא חושבת שאת חריגה. לדעתי בגלל רצף האירועים שקרו לך ובגלל שהיית בודדה כל כך הרבה זמן ניהיית ככה.. וזה בסדר גמור.
בנוגע לשמחת חיים
תנסי להיות בסביבה שעושה לך טוב
תנסי לעשות דברים שאת אוהבת
תחשבי תמיד מה ייקרה אם יום אחד תמותי ותזכרי רק באסות ועצב מהחיים שלך
זה תהליך שהוא לא קל
אבל תגידי לעצמך, קיבלתי את החיים האלה במתנה, אז למה שלא אנצל אותם?
תנסי אולי לפנות לפסיכולוג או עזרה מבחוץ כי אני לא חושבת שרק טיפים מסטיפס יעזרו לך, הרי זה נמשך שמונה שנים כל המצב שלך.
בכל מקרה, תנסי אולי ליצור קרבה עם אנשים דומים לך, תדברו ביחד על הסיפורים שלכם, לא תיהיה לכם סיבה לשפוט אחד את השני כי אתם באים מאותו מקום, לאט לאט תצא מזה חברות אמיתית.
אבל עד שלא תתחילי לעבוד, שום דבר לא ייקרה.
אז תנסי לחייך טיפה, זה לא עולה כסף, גם אם זה לא חיוך מהלב. תחשבי על זה, אולי מה שקרה זה סוג של שיעור לחיים?
אני לא יודעת כמה עזרתי אבל בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה :) ואל תשכחי לחייך למרות הכאב.

אם את רוצה לדבר, אני פה תמיד ;)
קודם כל את ממש לא מוזרה בעיני, אני פשוט חושבת שאת צריכה להבין שמגיע לך יותר טוב, מגיע לך להיות בחברה של אנשים, לשתף, לצחוק, ולהרגיש שייכת.
פעם הייתי מאוד ביישנית וסגורה, ופשוט הבנתי שאני מפסידה את הטוב שאני ראויה לו.
זה לא יהיה קל, אבל תיפתחי, תנסי להרים אל הראש ולהצטרף לשיחות, תייצרי לעצמך שמחת חיים! תנסי למצוא דברים טובים בחיים שלך, למשל, את קמת בבוקר? יופי, זה כבר משהו טוב לא כולם זוכים, את יכולה לדבר? לשמוע? ללכת? עוד בונוס, יש מליונים שלא יכולים לעשות את זה.
תפרחי איפה ששתלו אותך- קחי אל המצב הזה שלך, את המצב שאת נמצאת בו ותוציאי ממנו את הכי טוב שרק אפשר, תפסיקי להיות ביישנית וממורמת, ותתחילי לראות איזה עולם יפה יש סביבך, תכירי אנשים, תתחילי לדבר, תצאי קצת, הבדידות היא אכזרית ואני בטוח שאת לא רוצה להיות ככה כל החיים, אז קומי ותעשיי עם זה משהוו! פשוט תפרחי, כי אין עוד פרח כמוך בעולם, ואני בטוחה שכולם ישמחו לראות אותך פורחת (;
את אולי קצת שונה, אבל זה לא דבר רע. את נשמעת לי כמו בן אדם נפלא שקצת יותר קשה לה להיפתח ולבטוח באנשים. אל תחשבי שזה רע או לא מקובל, יכול להיות שיש לך חרדה חברתית קטנטנה ודיכאון אבל את יכולה לקבל טיפול ועזרה אם תרצי.. תהיי גאה בעצמך שהגעת לאיפה שאת ולא וויתרת על עצמך. אם את רוצה לדבר אני כאן ולא שופטת... גם לי יש לא מעט בעיות cx
תרגישי טוב :)
שואל השאלה:
אנונימית)))): -
תודה רבה על העזרה, אני באמת מנסה הכל! כל עזרה אפשרית, מנסה לחייל מנסה לצאת ולעבוד בכל מקרה, לטייל בקניון ולקנות בגדים.. אבל כל פעם מחדש אני מרגישה לא יציבה כסאת, כאיחו אין לי כוח לכלום, יש לי כאבי ראש מטורפים, ואפילו להקשיב למוכרות בחנות אין לי כוח.
אני כן לפעמים מחייכת ומנסה להראות שהכל טוב.. אבל תמיד בסוף ה"הצגה" מסתיימת ואנשים קולטים עלי את העצבות, את האופי של הזקנה בת 70, את החרדה, את החוסר חברתיות שלי ואת העצב שלי.
אני בת 20, ובמקום לצאת לבלות ולהנות מהחיים. אני תקועה בחדר שלי ורק בפלאפון ורואה טלוויזיה.
אפילו אח שלי שהוא בן 15 מבלה ונהנה יותר ממני. ואפילו כבר הייתה לו חברה

ולי? חחח זה רחוק מידי
נמאס לי מהמצב הזה אני מנסה כל מה שאומרים לי וגם עם עזרות חיצוניות וכלום לא עובד לי
אנונימית
אולי תנסי לשחק במחשב ולברוח מהחיים?
אנונימי
שואל השאלה:
.If It's Not Gay Get It Away - תודה, ומזתומרת שונה? כאילו מבחינת החברה אני בן אדם "שונה"?
ותודה רבה וכן מלא אמרו לי שיש לי חרדה חברתית, אבל אני מרגישה שזה משהו יותר גדול ועמוק ):

.If It's Not Gay Get It Away -
שמחה לדעת שהגברת על זה, איך אבל? זה כל כך קשה לגשת לאנשים ולהגיד להם "היי מה קורה" איכשהו אני תמיד מרגישה מוזרה ומנותקת כזאת.. וכן ממש לא הייתי רוצה לזכור שאלה החיים שלי, אני מנסה ומנסה כל כך הרבה שנים לצאת מזה וזה לא הולך.. הלוואי שאיזה משהו יגיע לחיי ויעשה אותי שמחה חח.. איך אפשר ללכת ברחוב בראש מורם ושימחה שאתמול לא בילית בערב וגם ביום העצמאית לא, ואין לך בכלל חברים ושום דבר שמשמח אותך? לא אפשרי כמעט.. ):
אנונימית
שונה בקטע שפחות קל לך לדבר עם אנשים. ולחרדה חברתית יש הרבה דרגות ומשמעויות, זה מושג מאוד רחב.
את באמת מוזמנת לשלוח הודעה אם את רוצה..
לפי דעתי את ממש לא שונה! את מיוחדת ורגישה ואני הבנתי את זה רק ממשהו קצר שכתבת למרות שאני יותר קטנה בשנתיים אני עדיין מבינה את ההרגשה אם יש לך משהו שאת אוהבת תתמקדי בו למשל שירה ואז תלכי ללהקות ותפגשי אנשים שיכול להיות שתתחברי איתם פשוט לכי על זה אל תפחדי ותהיה עם ביטחון
באותו הנושא: