25 תשובות
אוקי אני אספר לך משהו קצר
לפני חודש השרקנית שלי מתה מדום לב
בשבוע הראשון זה ממש ממש קשה
אחרי שבועיים כבר מתרגלים
תביני שזה הטבע ושמתישהו זה היה קורה
אם את רוצה לפרוק או משהו אני פה
הוא סבל לפני המוות?
החתולה שלך? סתם מעניין, ואל תתיחסי אליה בכעס, היא לא עשתה את זה בכוונה (היא לא באמת חשבה שהוא ימות כאילו)
אנונימית
הייתי מציע לקנות חיות חדשות, זה תמיד מעודד. ומשתתף בצערך
שואל השאלה:
הוא לא סבל הוא היה הכי מאושר והכי יפה וחמוד שיש ולפני איזה שעה בערך אמא שלי הוציאה אותו ושיחקתי איתו וליטפתי אותו ואז החתולה שלי באה ויש לה קטע כזה שהיא מנסה לתפוס אותו אבל היא תוך כדי דוחפץ אותו (קשה להסביר) אז בקיצור הוא היה ליד המדרגות (בית של 2 קומות) והוא במדרגות שהיו דיי גבוהות והחתולה שלי היתה ליד ואמא שלי השגיחה ואז פשוט היא (החתולה) שלחה יד ודחפה אותו והוא נפל מהמדרגות ושמעתי את אמא שלי אומרת: זהו. הוא מת וישר רצתי למטה וראיתי אותו מדמם עם עיניים פקוחות ופשוט נפלתי על הרצפה והתחלתי לבכות ולצרוח
אנונימית
אני מצטער שראית את זה ואני בטוח שזה ממש קשה אבל אולי את יכולה לפחות להתנחם בזה שהוא לא סבל כאילו מת מיד ואני חושב שזה חשוב.
סוף זה התחלה חדשה
תחשבי שלפחות הוא מת מוות מהיר ולא מת אחרי הרבה זמן של כאבים ממחלה. אני לא אגיד לך ללכת לאמץ חיה חדשה, כי אני בטוחה שמאוד אהבת אותו וכרגע שום בעל חיים אחר לא יחליף אותו. את יכולה לעשות דברים שאת אוהבת כדי להסיח את דעתך, ואם תרצי את יכולה אפילו לעשות לו הלוויה. בהצלחה :)
מה עשיתם לי מינוסים? אין לכם מושג פשוט. היה לי כלב והוא היה חולה מאוד, טיפלנו ובמשך חודשיים ראינו אותו סובל וזה היה כזה קשה. וכשהוא הלך פשוט היה חסר. אז אימצנו כלב חדש והוא ישר מילא את החסר תוך כדי שאנחנו זוכרים את זה שהלך.
שואל השאלה:
זהו הבעיה היא שהיה לו בן ועכשיו הבן שלו בודד ואני לא יכולה לאמץ אחד חדש...
ואני לא אוכל עכשיו להוציא את השני מבלי שאני אתחיל לבכות שהשני לא שם;;-;;
ועשיתי לו הלוויה..
הכנסתי אותו לקופסא יפה מרופדת עם צמר גפן והוספתי פרחים ואחרי שקברתי אותו הדלקתי לו נר
ריצרדד אניי אוהבתת אותך;-;3>
אנונימית
לוחם ללא נשק אני בטוחה שחיכית קצת זמן עד שאימצת כלב חדש ולא הבאת כלב אחר יומיים אחרי שהוא מת. גם לא הייתי ממליצה לה לקנות אוגר חדש בגלל שיש לה חתולה והיא יכולה אפילו בטעות לפגוע בו כמו שקרה לאוגר הזה
אני מבינה שאת עצובה, ואני מבינה כי גם לי היום אוגרים ( היו לי 10 אוגרים) אבל בואי ניקח קצת פרופרוציות..
לפני 4 חודשים סבא שלי, שהיה הבן אדם הכי קרוב אלי בעולם, שראיתי אותו כל יום אחרי בית ספר נפטר בבית חולים, שאני הייתי איתו בנשימות האחרונות שלו.
היום, לפני 8 וחצי שעות סבתא שלי נפטרה מול העיינים שלי בבית שלה.
לא יכולתי לצאת מתקופת האבל הראשונה ונכנסתי לעוד אחת, אני לא באה להגיד שאני הכי מסכנה והכי זה, ממש לא. אבל אני באה להגיד לך שתקחי הכול בפרופורציות, ואם זה ממש חסר לך תאמצי חיה אחרת או משהו.
וואיי את לא מבינה כמה שאני מבינה אותך היה לי פעם אפרוח שקרה לו גם משהו בסיגנון רק שהוא בלע קלקר ואבא שלי ניסה לתת לו חלב וניכנס לו לניחרים.. והוא לא נשם ומת תוך כמה שניות לא הפסקתי לבכות והקטע הוא שהיה עוד תרנגול.. ולא ידעתי איך אני אפקח את העיניים ויראה שיש רק אחד.. קשה אבל עברתי את זה וגם אני קברתי אותו מאותו יום החלטתי שזהו לא בא לי יותר לגדל חיות..
אני מבינה אותך, גם אני חוויתי מוות של חתול שאהבתי
תחשבי על זה שבזכותך היו לו חיים טובים, בזכותך הוא קיבל אהבה, אוכל, ואת הטיפול שהוא היה צריך
זה עצוב אבל אין מה לעשות.. פשוט תקני חדש
משתתפת בצערך, גם אני התמודדתי עם מוות של בעלי חיים, ממליצה לך לא לחשוב על זה- תראי סרט או משהו או תנסי לעשות כל מיני דברים ואפילו פשוט להירדם.
אנונימית
תחשבי על זה שכולם בעולם חיים באופן זמני ובסוף מתים וגם אוגר.
וגם הזמן עושה את שלו ולאט לאט זה יעבור לך
תקני חיה אחרת
אנונימי
אני מבין אותך, התמודדתי כבר עם הרבה מוות. המוות הוא בכל מקום. גם בעלי חיים, חיות המחמד שלי וגם לצערי הרב משפחה, שהכרתי כל חיי! זה עצוב. אבל את לא יכולה לעשות דבר. אלה החיים, צריך לחיות את החיים ולאחר מכן מגיע המוות זה לא דבר שאפשר למנוע כרגע. חשוב שתדעי שלמזלך זה בסהכ חיית מחמד, הוא לא חיי שנים ארוכות כמו בן אדם. טיפלת בו בכבוד ובהמון אושר. אני בטוח שהוא לא סבל. הכל בסדר! תנסי להתעסק בדברים אחרים. זה מעביר את המחשבות האלה מניסיון לצערי: (
לכל המתנחמים אני מצטער.
הסיבה היחידה שבגללה אני לא בוכה ממוות זה רק דבר אחד!
מוות זה שהנשמה נפרדת מהגוף זהו! האפשרות לדבר המנוח לא מתה ולא תמות.

מוזר אבל חיים בשביל לשרוד ושאתה מת אתה כבר מגיע לחוף מבטחים.
גם שלי שלשום
זאת שאלה מלפני 4 שנים כחכחכחכ^
לכל מי שאמר לקנות חדש:
היא נקשרה לאוגר הספציפי הזה ואהבה את האוגר הספציפי הזה, אי אפשר פשוט להחליף אותו באחר. זה כמו ילד.

לשואלת השאלה:
תזכרי ברגעים היפים שלך איתו ותקבלי את זה שהטבע עושה את שלו, ואין דרך לעצור זאת.
אוהבת :)
אוי אני כל כך מצטער שזה קרה לך רואים שאהבת אותו לפי איך שאת מתארת.. ואני מקווה שלא תחווי עוד כאב כזה כי כאב של חיה מתה ועוד שלך זה הכי כואב, אני מבין את הכאב שלך אבל הזמן יעשה את שלו פשוט תנסי לא לחשוב על זה באמת זאת העצה הכי טובה שאני יכול להגיד לך..
גם האוגר שלי נפטר לפני חודש:(
ככה זה החיים תמיד יש סוף וזה עצוב וחרא אבל החיים ימשיכו בכל מקרה