18 תשובות
אני מרגישה ממש לא נוח להגיד את זה אבל מה השאלה? אני לא יודעת ככ איך לעזור לך אם את לא שואלת את זה בצורה ספציפית.. (כזאת אני)
שואל השאלה:
זה יותר פריקה.. אני מבינה
זה יותר פריקה.. אני מבינה
אנונימית
אני חושבת שתתגברי על זה, הכל יהיה טוב
וואי אין לך מושג כמה אני מבינה אותך!
אבל את צריכה להבין ואני להפנים שיש תקופות כאלה! יש תקופות שהרע מתעלה על הטוב, שהחושך גובר על האור ושאין ורוד, רק שחור.
את תראי שאת תמצאי איכשהו את הדרל עלות למעלה, זה יקרה בטבעיות בלי שמתאמצים, שאת לא תשימי לב ביכלל את תיהיה למעלה ותגידי:"מה? איך? רק שבוע שעבר/שילשום (הזמן האמיתי) הייתי למטה, במקום אחר! איך הגעתי לפה?!" את תראי שזה יקרה. בנתיים הדרך הטובה היא להאמין, לקוות ואין מה לעשות אם את לא מצליחה להיות מאושרת ליד אנשים אז לפחות תראי שאת מאושרת. כי להיסתגר בבית במיטה ולשמוע שירים באוזניות/לבכות זה ממש לא מה שיוביל אותך למעלה. תצאי קצת תבלי גם אם זה קצת דורש מימך לשים מסיכה את תראי שבסוף המסיכה הזאת תשתלם כי היא תהפוך להיות מציאותית, את תתרגלי אליה! לפעמים שחקנים שהם משחקים דמות חלק מימנה נכנסת לאישיות שלהם... גם בלי במכוון:)
אז אל תדאגי תיזכרי שהכל חולף גם אל זה לוקח קצת זמן זה יעבור:) אפילו נסי להיכנס לזוגיות זה יעשה לך טוב! בנתיים תיראי סדרות שאת אוהבת או אפילו סטנדאפיסטים תעסיקי את עצמך כדי לא לטבוע ברגש המר...
בהצלחה ויהיה טוב! סמכי עלי!
הייתי במקום שלך כמה פעמים והינה אני כותבת: *הייתי*... ועוד אהיה... כי אלו תקופות הולכות ובאות, יש כאלה שנשארות יותר זמן ויש כאלה פחות:)
אבל את צריכה להבין ואני להפנים שיש תקופות כאלה! יש תקופות שהרע מתעלה על הטוב, שהחושך גובר על האור ושאין ורוד, רק שחור.
את תראי שאת תמצאי איכשהו את הדרל עלות למעלה, זה יקרה בטבעיות בלי שמתאמצים, שאת לא תשימי לב ביכלל את תיהיה למעלה ותגידי:"מה? איך? רק שבוע שעבר/שילשום (הזמן האמיתי) הייתי למטה, במקום אחר! איך הגעתי לפה?!" את תראי שזה יקרה. בנתיים הדרך הטובה היא להאמין, לקוות ואין מה לעשות אם את לא מצליחה להיות מאושרת ליד אנשים אז לפחות תראי שאת מאושרת. כי להיסתגר בבית במיטה ולשמוע שירים באוזניות/לבכות זה ממש לא מה שיוביל אותך למעלה. תצאי קצת תבלי גם אם זה קצת דורש מימך לשים מסיכה את תראי שבסוף המסיכה הזאת תשתלם כי היא תהפוך להיות מציאותית, את תתרגלי אליה! לפעמים שחקנים שהם משחקים דמות חלק מימנה נכנסת לאישיות שלהם... גם בלי במכוון:)
אז אל תדאגי תיזכרי שהכל חולף גם אל זה לוקח קצת זמן זה יעבור:) אפילו נסי להיכנס לזוגיות זה יעשה לך טוב! בנתיים תיראי סדרות שאת אוהבת או אפילו סטנדאפיסטים תעסיקי את עצמך כדי לא לטבוע ברגש המר...
בהצלחה ויהיה טוב! סמכי עלי!
הייתי במקום שלך כמה פעמים והינה אני כותבת: *הייתי*... ועוד אהיה... כי אלו תקופות הולכות ובאות, יש כאלה שנשארות יותר זמן ויש כאלה פחות:)
קודם כל תודה לך על ההזדהות ומצטערת לשמוע שאת חווה גם דברים שליליים שאני חווה... אבל תביני, פעם עוד יכולתי להגיד סבבה היום אני במצב טוב בואי נצחק אבל זהו אני בדעיכה מתמדת שום דבר כבר לא ממלא אותי אני ריקה אין בי שום דבר כבר.. לא רגשות, לא כאב, כלום רק ייאוש מרגישה שהחיים כבר יבשים ועכורים אפילו הצבע השחור כבר לא שחור... פעם הוא עוד היה שחור מרגשות הכאב הנפשי עכשיו הוא כבר עכור ריק.. חסר... נעלם...
בקיצור החיים (שלי לפחות) חסרי טעם): התקווה כבר לא שוכנת בי עוד בכאב רב לומר זאת.
בקיצור החיים (שלי לפחות) חסרי טעם): התקווה כבר לא שוכנת בי עוד בכאב רב לומר זאת.
שואל השאלה:
ואני מאחלת לך דרך אגב המון חוזקק ושתצליחי לצאת מהמקום שאת נמצאת בו (;
ואני מאחלת לך דרך אגב המון חוזקק ושתצליחי לצאת מהמקום שאת נמצאת בו (;
אנונימית
תודה! והבנתי אותך..
מצטערת לשמוע! עדיין מאמינה שתוכלי לצאת מי זה! שתוכלי לפחות לחזור לשחור שבחיים... אם לא לורוד... אולי זו גם דרך...
בכל מקרה כל דבר אני פה:)
מקווה שיהיה בסדר!
מצטערת לשמוע! עדיין מאמינה שתוכלי לצאת מי זה! שתוכלי לפחות לחזור לשחור שבחיים... אם לא לורוד... אולי זו גם דרך...
בכל מקרה כל דבר אני פה:)
מקווה שיהיה בסדר!
התקווה עוד יכולה לשכון בך, אם את רוצה באמת, אז אולי תנסי למצוא מישהו שימלא את זה או משהו, שני אותם ןהוסיפי לזה צבעים, הם לא חסרי טעם, פשוט נסי לרצות לעזור לעצמך להתרפא מזה, אם את באמת רוצה להיות שלמה עם עצמך.
אני חושבת שכל אחד רוצה את התקווה איתו...
השאלה אם את רוצה באמת ומוכנה לעשות צעד אחד קדימה לריפוי עצמי בשביל להיות מאושרת?
שואל השאלה:
באמת שאני רציתי וניסיתי אבל דיי אני כבר חלשה אין לי יותר כוחות לנסות להרים את עצמי ולראות את עצמי בעתיד בחיים יותר טובים אין
באמת שאני רציתי וניסיתי אבל דיי אני כבר חלשה אין לי יותר כוחות לנסות להרים את עצמי ולראות את עצמי בעתיד בחיים יותר טובים אין
אנונימית
הזדהות מטורפת.. מה שיש לי לציין שיש ימים שהיאוש נשכח ממני ואני פשוט חייה.. ויש ימים שאני בול כמו שתיארת... לאט לאט הימים יתחילו להשתנות אל תתיאשי
שואל השאלה:
מחזיקה לשתינו אצבעות ובכללי לעוד כאלה שמזדהים לעבור את זה../;
מחזיקה לשתינו אצבעות ובכללי לעוד כאלה שמזדהים לעבור את זה../;
אנונימית
אסור לך לוותר, תרצי עוד פעם, אבל תרצי חזק, אל תוותרי לייאוש, יהיו לך כוחות, תרימי את עצמך ונסי להיות חיובית, יש כוחות, תאמיני בעצמך, תהיי חזקה, אני פה אתך, את לא חלשה, אל תתני לייאוש להרוס אותך, אסור לך לוותר, תילחמי! תרצי חזק יותר, תנסי חזק יותר, תפרקי למישהו, תעשי משהו שיעודד אותך, תרצי לעזור לעצמך!
שואל השאלה:
תודה לכן
תודה לכן
אנונימית
על לא דבר :)
שלום אנונימית
נשמע שיש בתוכך מאבק פנימי כזה בין כמה כוחות מנוגדים.. שמצד אחד את רוצה לחיות - כל כך רוצה לחיות, עד שאת מתגעגעת אפילו לחיים שהכאב הביא איתו בעבר כשהוא צבע את הכל בשחור בוהק וזועק.. ונשמע שאת גם מודעת להזדמנויות שיש לך כדי לצאת מהבור, מבינה גם במידה מסוימת מאיפה היאוש הזה מגיע - אבל כל זה לא מצליח לעמוד מול המכבש המפחיד הזה של ההרס העצמי והרצון לא להיות קיימת יותר.. כאילו את מרגישה שאין לך שליטה על מי שאת, על מה שאת עושה ומה שאת מרגישה, ואת נופלת יותר ויותר עמוק לתוך היאוש האפור הזה שמכבה אותך מבפנים..
יקירה, הבנתי שאת כותבת את זה בלי ממש ציפיה לקבל תשובה אלא בעיקר כי את רוצה לפרוק, רוצה לנוח טיפה מכל הכאב הזה. ואני רוצה לנסות לתת לך פינה קטנה של שקט והקשבה, שבה אולי נשתדל לפחות כמה שנוכל להבין מה עובר עליך, להיות לצידך במערבולת האפורה הזו שסוחפת אותך וגורמת לך להרגיש חסרת אונים.. בואי לדבר איתנו בסה"ר, הצ'ט שלנו פתוח בכל ערב בין תשע לחצות, ואולי תמצאי אצלנו אוזן קשבת ולא שופטת, מקום לפרוק ולשתף, אולי להצליח לגעת שוב בלב שממשיך לפעום עמוק בפנים, לפעום ולכאוב ולהתגעגע לחיים שאבדו לך..
נחכה לך
מתנדב סה"ר
נשמע שיש בתוכך מאבק פנימי כזה בין כמה כוחות מנוגדים.. שמצד אחד את רוצה לחיות - כל כך רוצה לחיות, עד שאת מתגעגעת אפילו לחיים שהכאב הביא איתו בעבר כשהוא צבע את הכל בשחור בוהק וזועק.. ונשמע שאת גם מודעת להזדמנויות שיש לך כדי לצאת מהבור, מבינה גם במידה מסוימת מאיפה היאוש הזה מגיע - אבל כל זה לא מצליח לעמוד מול המכבש המפחיד הזה של ההרס העצמי והרצון לא להיות קיימת יותר.. כאילו את מרגישה שאין לך שליטה על מי שאת, על מה שאת עושה ומה שאת מרגישה, ואת נופלת יותר ויותר עמוק לתוך היאוש האפור הזה שמכבה אותך מבפנים..
יקירה, הבנתי שאת כותבת את זה בלי ממש ציפיה לקבל תשובה אלא בעיקר כי את רוצה לפרוק, רוצה לנוח טיפה מכל הכאב הזה. ואני רוצה לנסות לתת לך פינה קטנה של שקט והקשבה, שבה אולי נשתדל לפחות כמה שנוכל להבין מה עובר עליך, להיות לצידך במערבולת האפורה הזו שסוחפת אותך וגורמת לך להרגיש חסרת אונים.. בואי לדבר איתנו בסה"ר, הצ'ט שלנו פתוח בכל ערב בין תשע לחצות, ואולי תמצאי אצלנו אוזן קשבת ולא שופטת, מקום לפרוק ולשתף, אולי להצליח לגעת שוב בלב שממשיך לפעום עמוק בפנים, לפעום ולכאוב ולהתגעגע לחיים שאבדו לך..
נחכה לך
מתנדב סה"ר
שואל השאלה:
שלום,
חושבת שביקרתי בעבר בצ'אט לפי הבנתי הקצרה עם עצמי שיחות כאלו ואחרות לא כזה עוזרות לי, אולי פעם עוד איכשהו זה עזר לי פה ושם, עכשיו אני פשוט מעדיפה להדחיק, להדחיק ולהתנתק מכל הכאב.
תודה בכל זאת.
שלום,
חושבת שביקרתי בעבר בצ'אט לפי הבנתי הקצרה עם עצמי שיחות כאלו ואחרות לא כזה עוזרות לי, אולי פעם עוד איכשהו זה עזר לי פה ושם, עכשיו אני פשוט מעדיפה להדחיק, להדחיק ולהתנתק מכל הכאב.
תודה בכל זאת.
אנונימית