10 תשובות
זה קורה, תימנעי מלחשוב עליה מחשבות מעבר לחברה. אל תגדירי עוד את עצמך זה גיל שקורה בו הרבה דברים והכל מבולבל..
איך אוכל לשכוח ממנה? אנחנו כל היום ביחד והיא מושלמת באמת שאני מבינה למה מלא מתאהבים בה כי ככה גם אני מרגישה, מה לעשות?
את לא צריכה לשכוח ממנה, ובטח שלא להתחבא מאחורי מה שאת מרגישה, את לא יכולה פשוט לשקר לעצמך ולהגיד " אני שוכחת ממנה" בזמן שהיא כל מה שמעניין אותך, אל תתחבאי מאחורי זה, יכול להיות שזה מי שאת באמת, שאת בי, אני מאמינה שאם היא חברה טובה שלך היא תבין אם תספרי לה שאת בי, תשמעי מה יש לה להגיד על הנושא הזה ומשם הכל יכול לקרות...
אנונימית
אנונימית את ממש ממש צודקת אבל אני עד היום רק נמשכתי לגברים, התאהבתי לא מזמן בידיד שלי.. ובגלל שהחברה הזו הייתה לצידי תמיד ובכיתי לידה ואנחנו סומכות אחת על השנייה, התחלתי לראות בה מעבר לחברה, והיא הומופובית ממש אבל בקטע גועלי.. אז אי אפשר לדבר איתה עלזה...
ישלך עוד עצות?
אני לא חושבת שיש עוד כל כך מה לעשות, אני יודעת שזה לגמרי סוטר את מה שרשמתי לפני אבל אם היא הומופובית בקטע גועלי אני לא חושבת שזה יכול בכלל להתקדם לשום מקום, זה הדבר הכי קשה בעולם לשכוח ולהבין שלפעמים צריך להפסיק ולהבין שזה לא יכול להצליח, יהיה לך עוד הרבה אהבות בחיים גם אם זה עם בנים וגם אם זה עם בנות, אם את ממש מאמינה שהיא חברה כל כך טובה שלך והיא תקבל אותך בכל דרך שהיא הייתי מספרת לה אבל אם לא אין כל כך דרך... בכל מקרה אולי תנסי לדבר איתה על זה, לשאול אותה אפילו אם זה להגיד לה שזה יעוץ לחברה אחרת שהיא לא מכירה, תנסי לראות מה היא הייתה עושה במצב הזה ומה היא חושבת על זה, כמובן את לא חייבת להקשיב לי וזה החלטה לגמרי שלך, מאחלת לך בהצלחה ושהיא תבין אותך!.
אנונימית
תודה רבה אנונימית, אבל אולי זה סתם בלבול עם הגיל כי תמיד נמשכתי לבנים, אני אנסה את הכל בחיים אבל אני רואה את עצמי מקימה בית עם גבר וילדים וכו, גם עד לא מזמן אהבתי מישהו, אולי זה סתם בלבול איתה ועדיף ושאנתק קשר, לא?
אז מה אם היא הומופובית, יכול להיות שכאשר תגידי לה מה את מרגישה היא תקבל את זה בגלל שאת החברה הכי טובה שלה, אולי גם היא מרגישה קצת כמוך.
מה שכן אם היא אומרת לך שהיא לא בקטע אבל מקבלת אותך זה יהיה מאוד מביך לא נראה לי שתוכלו להישאר חברות אחרי זה.
יכול להיות שזה באמת בלבול, שזה משהו של תקופה, בכל מקרה יהיה לך מספיק שנים לחקור את זה לעומק, אם היא חברה ממש טובה שלך ואת לא יכולה לראות את עצמך בלי לדבר איתה בהפסקות, להתייעץ איתה ובכללי להיות חברה אז אל תנתקי איתה קשר בכל זאת היא חברה שלך, אם זה משהו של תקופה זה גם אומר ירד לך ממנה מתישהו.
אנונימית
תודה רבה ממש עזרתם לי :)
הייתי כמוך, היו לי חברים בנים, התאהבתי בהם, אמרתי וואי איזה חתיך על כל אחד, נשבר לי הלב, הכל רגיל עד שפגשתי אותה. בהתחלה היא סתם הייתה נראית ילדה מגניבה, חמודה כזאת, מצחיקה, עושה מה שהיא רוצה בלי לשים על אף אחד ועם זאת עדיין לא יודעת עד כמה היא יפה ומוכשרת. וזה רק ממבט ראשוני..
בקושי דיברנו למרות שהיא הייתה בכיתה שלי עד שיום אחד נבחנו שתינו ללהקה של בית הספר והתקבלנו. היו מלא חזרות וכל היום, מהר מאוד התקרבנו ממש ונעשנו חברות ממש ממש טובות וקרובות. הכל היה טוב ויפה עד שזה התחיל להסתבך קצת..
אני הייתי מבולבלת קצת כשרק פגשתי אותה אבל עדיין בטוחה לגמרי שאני אוהבת בנים וזאת תקופה והכל יעבור מהר, ואת האמת ראיתי עליה שהיא הייתה גם קצת מבולבלת אבל התעלמתי מזה. ככל שבילינו יותר זמן ביחד הבנתי עד כמה אני אוהבת אותה והתחלתי להפנים שזה בקטע אחר, אולי קצת לא חברי. התעלמתי, עד שזה נהייה יותר מידי חזק היינו כבר חברות ממש טובות, היא ידעה עלי הכל ואני הכל עליה אבל על הנושא הזה לא דיברנו בחיים. התחלתי לחשוב עליה ולא להפסיק, פתאום התגנבו לראש שלי מחשבות שלי מנשקת אותה ודחקתי אותן הצידה עד כמה שהיה אפשר.
לא חשבתי שאני אוהבת בנות, בטח שלא עד כדי כך, אולי זה הגיל, אולי היא יוצאת דופן, אבל כבר ידעתי שאני אוהבת אותה בצורה הזאת פשוט לא ידעתי אם רק אותה או בנות בכללי, הייתי מבולבלת בטירוף.
זה נמשך שנה וחצי, היא עדיין אחת החברות הכי טובות שלי, היא לא יודעת שאהבתי אותה ואולי עדיין אוהבת.
דיברנו על זה קצת, מסתבר שהיא ממש פתוחה לנושא, הבנתי שאני אוהבת בנות, בכללי לא רק אותה, אבל אני בחיים לא אוהב מישהי או מישהו כמו שאהבתי אותה. אמרתי לה שאני אוהבת בנות, היא בסדר גמור עם זה, אנחנו מדברות חופשי והכל בסדר. אף פעם לא הצלחתי להמשיך הלאה כי ידעתי שהיא פעם הייתה מבולבלת, הייתי בטוחה בזה, פשוט לא ידעתי מה היא החליטה אז תמיד הייתי באי וודאות ותקווה שיום אחד היא תבין שאין מישהו שיאהב אותה כמוני ושנועדנן להיות ביחד.
יום אחד שאלתי אותה לגבי זה, אם היא הייתה פעם מבולבלת, הבטחתי לעצמי שאם היא אומרת שלא זאת אומרת שהיא עדיין מבולבלת ואם היא אומרת שכן זאת אומרת שהכל נגמר ובחיים לא נהיה ביחד. היא סוף סוף הודתה, היא חשבה על זה למשך חודש בערך וישר הבינה שהיא אוהבת בנים.
הכרחתי את עצמי להמשיך הלאה ולפעמים אני מרגישה שזה עובד, אבל תמיד יש בי את החלק הזה שמחכה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי ואני אבוא בריצה.
היא לא יודעת ולא תדע שאהבתי אותה, אבל לפחות נשארנו החברות הכי טובות.
סליחה על החפירה, פרקתי קצת אבל אני חושבת שכשאני תהיתי מה עובר עלי והייתי מבולבלת ומבוהלת זה היה יכול לעזור.
מקווה שעזרתי, ומי יודע אולי אצלך זה שונה וזה רק הגיל.. אבל אצלי ברגע שהבנתי שאני אוהבת אותה לא יכולתי לפקפק בזה כי בחיים לא הרגשתי וארגיש אהבה טוטאלית כל כך ורגש גדול ומפחיד כל כך.
אנונימי
באותו הנושא: