חשש לקחת כדורים פסיכיאטרים - אני בטיפול ומרוצה מאוד. הפסיכולוגית שלי מדהימה ונח לי איתה. הייתי בפגישה אצל פסיכיאטר ולדעתו יש מקום לכדורים. מצד אחד, אני חייבת כבר לצאת מכל זה, אך האם זו הדרך? זה לא ממכר? מסוכן? ההורים לא יסכימו! והם יכעסו עלי. מה אני עושה?

תראי הכי טוב זה לדבר עם הפסיכולוג/הפסכיאטר על הכדורים שיסבירו לך את התופעות לוואי, אם הם ממכרים וכו', גם את תמיד יכולה לחפש מידע על הכדורים שירצו לתת לך באינטרנט.
אם הפסכיאטר אומר שאת צריכה לקחת אז גם בשבילך שהיה יותר ברור תשאלי אותו למה נראה לו (מה הסיבה?) ככה היה יותר קל לך להשלים עם עניין הכדורים. לפעמים הדרך היחידה בסופו של דבר זה להעזר בכדורים כדי להביא את הנפש והגוף למצב תקין.

לגבי ההורים- סה"כ רצון של 99% מההורים בישראל זה שלילד/ה שלהם היה הכי טוב שאפשר בחיים ואני מאמין שאם מבחינת הגורמים המוסמכים זה הפיתרון אז כמובן שלא יכעסו(הם רוצים את טובתך)

החשש שלך מובן, אם את מאד מתלבטת, את יכולה, למרות העלות, לפנות לחוות דעת נוספת וכמובן להתייעץ עם הפסיכולוגית שלך אותה את מעריכה מאד ולשאול לדעתה.
בנוגע להורים, לא ציינת בת כמה את, אך בהחלט ניתן לתאם "פגישה משולשת" (בהסכמתך כמובן) עם הפסיכולגית ו/או הפסיכיאטר והורייך בכדי שהם יסבירו לו (מבלי להכנס לפרטים חושפניים) את מצבך ומדוע המליצו על טיפול תרופתי. בהצלחה.

תודה לכל מי שענה- אבל זה לא בדיוק ככה. ההורים שלי כועסים עלי בכלל עוד בגלל שאני נמצאת בטיפול. מבחינתם החיים יכולים להיות קלים אם רק תאמין במשפט "תחייך והחיים יחייכו אלייך בחזרה". עוד בתחילת הטיפול אמא שלי אמרה שאין שום סיכוי לכדורים. בכלל, ההורים לא מבינים כלום. אני בת 15 וחצי, למי ששאלה. והסיבה שהפסיכיאטר אמר את זה היא שהוא רואה שהטיפול הפסיכולוגי הוא סוג של 'פוש', אבל לא נותן ל תא מה שאני צריכה. הוא אומר שאני לא מצליחה לצאת מה זה לבד, שהכדורים ייתנו לי אוויר לנשימה, אך לא ייפתרו את הבעיות. כמו שאמרתם, קראתי על הכדורים, כמעט כל התוגבות הן שזה מביא להתאבדות, ממכר, משמין, הורס את הבריאות, ממכר, מוציא אגרסיביות. מה לעשות עם זה כבר? הפגישה עם הפסיכיאטר תתקיים שוב בעוד כמה ימים, עד אז בבקשה שמישהו יענה.

נשמע שאת כרגע מבולבלת וחרדה מאוד; ממש לא פשוט להיות כך בין הפטיש לסדן, בין הדיכאון שבפנים, ההורים שאינם מבינים את המצוקה, הפסיכיאטר שדוחף לטיפול תרופתי.

לא ציינת ספציפית אילו כדורים הוצעו לך:

תרופות אנטי-דכאוניות, שהן גם תרופות אנטי-חרדתיות, אינן יכולות להוביל להתמכרות. הן עלולות אכן להתבטא בתופעות לואי, כמו כאבי ראש, יובש בפה, כאבי בטן, ואף פגיעה בחשק המיני והשמנה; מצד שני, בפירוש, לא אצל כל אחד תופענה כל תופעות הלואי; תופעות הלואי עשויוית להופיע במידה קלה ולעבור תוך שבועות אחדים; ובמקרה שתופעות הלואי מפריעות מאוד, ניתן להחליף את התרופה בתרופה אנטי-דכאונית מסוג אחר.

תרופות הרגעה, שמיועדות להפחתה נקודתית של לחץ ברגע מסוים, כן עלולות להוביל להתרגלות ולהתמכרות. לכן לא ממליצים להשתמש בהן באופן קבוע לאורך זמן, אלא רק בימים של משבר נקודתי.

לגבי אי הסכמתם של ההורים - נראה קשה מאוד להחליט על נטילת תרופות ללא אישורם, או ללא ידיעתם. אם הפסיכיאטר (ואולי גם הפסיכולוגית) חושבים שיש צורך בטיפול תרופתי, כדאי ליזום פגישה משותפת של כל הגורמים המעורבים, בה כל אחד יסביר את עמדתו ויקבל מידע מתאים.

באמת התמודדות לא פשוטה. מחזקת את ידיך.

תהלה אלזס-רגב, פסיכולוגית קלינית מתמחה, ירושלים.