אני מתגעגעת אליך. הייתי מוכנה למות במקומך. אתה הלב שלי.אתה היית בנאדם חזק. אמרתי ואני אגיד את זה שוב.. למה אני לא יכולה לחגוג איתך ביחד..? אלוהים לקח אותך.. לשם.. למעלה.. כי אלוהים לוקח מלאכים.. ולא רק מלאכים.. מלאכים עם נשמה...אפילו לא נפרדתי ממך. הייתי נותנת הכל רק בשביל להגיד לך את המילה ביי. וזהו. עלית לשמיים. אני יודעת שאתה שומר עליי כל יום ויום. ושאתה שם למעלה. והחרדות והדיכאון? משתפרים. החיים שלי לא תותים. אין לי שתי הורים. ואמא? אמא ממלאה שני תפקידים. עם גל... אתה יודע הוא נכה וקשה לנו איתו.. ואמא שורדת.. כי שתיכם אנשים חזקים. וככה גם אני יהיה. אני שמחה בשבילך. ורק בשבילך.8 ימים ליומולדת. 8 ימים. אבל השנים? 6. 6 שנים שאתה לא פה איתי. מרים אותי על הכתפיים. כמו שתמיד אהבת, רואה איך גדלתי,התבגרתי. כל הדבר הזה חיזק וחישל אותי. למה אני צריכה את הסבל הזה? למה.? ועוד מוות פתאומי. אני כותבת את זה מתוך בכי. אפילו את סבתא השארת לבד. שנתיים אחרי שסבא נפטר. אפילו קשה לי להגיד את המילה אבא. אני אכתוב לך כל יום כאן עד היומולדת. אני מתגעגעת אליך געגוע שאי אפשר לומר אותו במילים.וזהו. אני אוהבת אותך. אבא, אבא שלי. מקווה שטוב לך שם, למעלה. אפשר עידוד?