איך אני יודעת להבדיל בין פאסט פרוגרסיב לפאסט סימפל?

בהצלחה

בפרסנט סימפל משתמשים על מנת לתאר פעולה שנעשית בשגרה ולציון עובדה, למשל: i go every day to the gym
she goes once a year to the dentist
בגופים:he she ו- it מוסיפים s/es/ies
לפועל שמסתיים ב- e מוסיפים s
לפועל שמסתיים ב-y ויש לפניה אות ניקוד, מוסיפים s, אם יש עיצור לפני משמיטים את ה-y ומוסיפים ies.
לפועל שמסתיים באות שורקת כמו o,x,z,s מוסיפים es

בפרסנט פרוגרסיב משתמשים לתיאור פעולה שנעשית עכשיו, או בעתיד הקרוב (כמו היום בערב):
זו הנוסחה be+verb+ing


בנוסף יש פעלים שנקראים stative verbs, שלא משתמשים בהם בצורת הפרוגרסיב שלהם, אלא בצורת הסימפל, למשל:
i see
i love
i remember
יש פעלים שמשתמשים בצורת הפרוגרסיב אבל רק בחלק מהפעלים
she is tasting it
i am thinking
ומשמשים בשביל ציון פעולה שנעשית ברגע זה, אני (עכשיו) חושב, היא (עכשיו) טועמת

past simple זו פעולה שפשוט קרתה בעבר.
לעומת זאת, past progressive זו פעולה (או משהו) שהתחילה בעבר ועדיין מתמשכת בהווה.

שואל השאלה:
מה לגבי הווה?

זה מאוד פשוט:
סימפל- פעולות שקורות באופן סדיר, מצב תמידי- יכול להיות משהו שקורה כל שעה/כל יום/כל דקה/כל חודש וכ'ו וכ'ו...
למשל: השמש שוקעת/זורחת, צחצוח שיניים, קימה בבוקר.
אם את רוצה לומר שזה משהו שאת עושה אותו תמיד- צריך להשתמש בסימפל.
פרוגרסיב- פעולה שקורית ברגע זה, משהו שאת מבצעת עכשיו.

את יכולה לומר "she brushes her theeth every morning", שזה אומר, "היא מצחצחת שיניים בכל בוקר"- כלומר, פעולה שמתבצעת על בסיס יומיומי. בגלל זה הוספנו s לפועל, ולפיכך המשפט בנוי בזמן פרזנט סימפל.
לעומת זאת, אם תגידי "she is brushing her theeth", התרגום יהיה "היא מצחצחת שיניים", כלומר- היא עושה את הפעולה ברגע זה, ולא מדובר במשהו כללי.

בקיצור, כשאת רוצה סתם לציין שאת נוהגת לעשות דבר מסוים- תשתמשי בסימפל.
כשאת רוצה לומר שאת עכשיו, ברגע זה, מבצעת פעולה- תשתמשי בפרוגרסיב.
בפסקאות בדר"כ משתמשים בסימפל לרוב.

שואל השאלה:
באיזה זמן אני צריכה להשתמש בקטע כתיבה כזה?

פרסנט סימפל

כי זה לא משהו שקורה עכשיו זה משהו "שיגרתי" שתמיד יהיה בתוקף, קצת קשה להסביר אבל ברגע שמבינים זה קל

שואל השאלה:
תוכל/י להסביר לי למה?

את צריכה להשתמש בכולם. אגב השאלה הזאת הופיעה לי במיצב בכיתה ח