עד כמה זה נורא אם העובדת הסוציאלית של העיר, שסיפרה לה את זה עובדת סוציאלית אחרת, התקשרה להורים שלי לדווח שאני חותכת?

לא רואה בזה שום דבר נורא, להפך ההורים שלך יכולים לעזור לך עם זה.

זה נורא כגודל הרצון שלך שלא ידעו.
זה מביך לדעת שהורייך יודעים, נכון, זה אולי הולך לשנות את כל היחס כלפייך בבית, אולי לתת לך יותר תשומת לב.?
בכל מקרה, לדעתי הכי נורא אלה הצלקות שלא מגלידות לגמרי, תלוי בעומק החתך, ואולי רק אולי, תשקלי בדעתך שבמהלך החיים תהיה לך מבוכה רבה להראות את ידייך, בכל מיני סיטואציות, כמו בחדר אחות למדוד לחץ דם, או לקחת דם, בחוף הים, בבריכה, כשיהיו לך ילדים את תצטרכי לתת תשובות, על זה תחשבי, חבל לפגוע בעצמך zה מעיד על חולשה, על רפיון על סמרטוטיות, תהיי חזקה תקבלי החלטה שאת מפסיקה מיד עם זה, וכבר בעצם הפסקת אתמול. תאמיני לי שהבעיות לא יבינו לבד שהן צריכות להפתר, הן רק מחכות שמישהו יקום ויפתור אותן.. ואיך בדיוק חתך מדמם (שעלול גם לחטוף זיהום רציני המצריך טיפול ארוך וכואב) עוזר בפתרונן?

^כל כך נכון...
שואלת השאלה-ואם אפשר לשאול איך העובדת סוציאלית ידעה?
את צריכה להישאר חזקה, רוב הסיכויים שזה רק יעשה לך טוב כי את כבר לא תהיי עם זה לבד, יהיה מי יתמוך בך ואת תקבלי עזרה...

גרוע... לכן לא סומכים עובדים סוציאלים ופסיכולוגים..

גם זה נכון^