אממ סוג של פוחדים וחוששים ממני, זה מרתיע אנשים, מה אני עושה.-.

תמיד הייתי אחת שלא מרשה לאף אחד אחר לפתוח את הפה עלי או לעשות לי משהו, צוויץ קטן, ואתה עף, זה הגיע לקטע כזה שבאמת הבנים פוחדים ממני ממש, ורק מדברים איתי ופוחדים ממגע איתי .
הגעתי לתקופת התיכון ואני רואה את כולם מסביב מתחבקים ושמחים, ואיך להגיד במילים עדינות , לראות את זה מהצד עושה חשק גם.
הבעיה שנגיד כשאני מתרככת ובאה לחבק מישהו או שהוא קופץ ממני בפחד (רפלקס הגנה) או שפשוט המומים ולא מגיבים בכלל.
כאילו מצד אחד זה טוב שפוחדים ממני כי שמעתי הרבה סיפורים מידידות מהכיתה שהן הוטרדו (חלק קצת חלק יותר) והן היו חסרות אונים כי הבנים לא הרפו.
אבל מצד שני אני רוצה לפעמים גם חיבוק ;-;
עם כמה שאני מפחידה יש לי גם רגשות ( אומנם קצת , אבל יש )
אז מה אני אמורה לעשות ?
מצד אחד פוחדים ואם אני אחבק יותר מידי הם גם יתרככו .
יש דבר כזה לשלב את זה גם וגם ושלא יהיו תלונות, למה פעם את ככה ולמה פעם את ככה.

מה אני עושה רבותיי? ?

אשמח לעזרה ותודה מראש!!