האם נכון להגיד שרוב המיתות בישראל הן מיתות מוקדמות מידי שקרו בשל העדר חריף של תקציבים בבתי החולים?

ההיגיון אומר שלא. אתפלא אם יש אחד כזה. את יכולה להוכיח שיש אחד כזה?

כן

גם אם יש אולי בעיות תקציביות, אני בטוח שרוב מקרי המיתה בארץ הם של קשישים, וכאלה שהיה להם עדיף למות לפני, בהתחשב בכל הסבל שיש בהארכת חיים בדור הנוכחי.

שואל השאלה:
אז מה? יש כאלה שחושבים שעדיף שהקשישים פשוט ימותו? שמפריע להם שהם לא מתו קודם?

יש מעט מקרים שהם ממש הוכחה, שהחולה מת כי היה כזה עומס בבית החולים שהעדיפו לא לאשפז כי יש אנשים שייתכן והם בסכנה ולגביו רוב הסיכויים שהוא לא, ובסוף הוא מת. אבל יש גם הרבה פציינטים שאושפזו ומתו כי לקח הרבה זמן להגיע אליהם מרוב עומס ומעט מומחים, ויש גם הרבה שבחדר מיון היה צריך לגלות משהו כרוני שעלול לסכן את החיים ללא טיפול ובסוף גילו את זה מאוחר מאוד לאחר חודשים או שנים.

בתקופה של מחאת הדיור והקוטג' בשנת 2011 עם ההופעות המושקעות מאוד, היו הפגנות של רופאים שטענו שהם מאבדים פציינטים כי אין תקציבים, אבל התקשורת פחות שמה לב לזה כי מחאת ה"צדק החברתי" הייתה מאוד גדולה ומושקעת.

לשואלת, אנשים מתים בבית חולים, זה חלק מהחיים.
כן אם היה ים כסף למדינה היה אפשר לטפל בעוד אנשים, אז מה.

שואל השאלה:
אבל למדינה יש כסף, עובדה שהפחיתו את מסי החברות ב10 אחוז, שזה עולה המון, עובדה שיש כסף לתוכניות חיסכון לכל ילד, עובדה שיש עודפים בתקציב המדינה.
ותאמרו לי, מה יכול להיות חשוב יותר מהחיים עצמם?