היי פליז אל תתעלמו.. מה מחזיק אותכם בחיים? כאילו תכלס הכל חוזר על עצמו אין באמת משמעות.. אז מה בכל זאת מחזיק אותכם?

המוזיקה

המשפחה

האופי.

אמונה

שמחת חיים
חברים
משפחה
מוזיקה
דברים שאני אוהבת

והקדוש ברוך הוא

החוג- שזה בעצם פיתוח הכישרון שלי.
כל זמן שאני לא בחוג אני מחכה לחוג

שאני פחדנית מדי לא לחיות

הידיעה שהכל לטובה ובסופו שלדבר הכל יסתדר לטובה
זה שאני תמיד יכולה לפנות להקדוש ברוך ולבקש מה שבאלי ולהתפלל זה נו ן כח ומחזק
מ ו ז י ק ה! כל כך מוזיקה
המשפחה שלי והחברות שלי

המטרה שלי, אם יש לי מטרה בחיים יש לי למה לחיות, יש לי למה לשאוף.

חברים, משפחה, טבע

הכלב שלי.

סקרנות ופחד

חברות
משפחה
הכלב שלי
מוזיקה
ספרים

המשפחה
החברים הטובים
הכיף בחיים

אוי איזה כיף שעושים לי מינוס כשאני אומרת מה הדברים היחידים שבגללם אני לא מתה עכשיו (:

מוזיקה

שתי ילדות... אחת, כל העולם שלי... הנשמה שלי הקראש שלי...

השניה, הבסטית הכי טובה שאפשר לבקש... מכילה מפרגי וכמובן שלא שופטת...

רק בשבילן אני חייה כרגע... בבילן אני קמה בבוקר והולכת לישון בלילה...

החברים
והידיעה שאני אקים משפחה בעתיד
וגם אם יש כל כך הרבה מכשולים גם אותם עוברים

גם אם לפעמים הדרך לא קלה קשה להסתדרר ויש מכשול בכל פינה בתוך תוכי יש קול קטן שלי תמיד אומר להמשיך ולא לוותר (קרדיט ליובל המבולבל xd *יותר מדי זמן עם אחותי הקטנה*)

אחותי הקטנה... אני חיה רק בשביל לראות אותה שהיא תהיה גדולה... וגם אם לא הייתי פחדנית ממזן לא הייתי חיה..

העתיד, אני לא חוזה עתידות אז אני לא יודע מה יהיה מחר (אפילו בעוד חמש דקות, אולי הוא תחליט לשלוח הודעה, אולי לא, אולי בכלל נריב.) ככה שכל יום הוא הרפתקה חדשה

קניות אוכל העתיד שמחכה לי

מוזיקה

משפט שקראתי פעם- "suicide doesn't end the pain. it just passes it on someone else"

סקרנות, פחד מפגיעה של האנשים שאוהבים אותי.

* המשפחה שלי ואנשים שאכפת להם ממני. אם אתאבד או אפגע בעצמי הם יפגעו.
* דברים שאני אוהבת... מוזיקה, אומנות, ספרים, סרטים...
* העתיד שצפוי לי: מקומות שאני רוצה לבקר בהם, אנשים חדשים שאפגוש, דברים שאני רוצה להספיק לעשות, למצוא את אהבת חיי.
* הידיעה שלא נולדתי סתם, יש ל תפקיד כלשהו למלא כאן, ייעוד כלשהו, מטרה כלשהי, שתגרום לעולם להיות טוב יותר.
תכל'ס אין משמעות כללית לעולם ולחיים, כל אחד יוצר לעצמו משמעות ובוחר איך לראות את החיים.

אני אומנם לא רואה טעם לחיים אבל אני יודעת בוודאות של 200% שאמא שלי תסבול אם אני אמות אז לא הייתי רוצה למות
וגם יש את עניין האנשים האחרים שאוהבים אותי ויסבלו אם יקרה לי משהו

החברה היחידה האמיתית שלי

משפחה
חברים
מוזיקה
אני רוצה עתיד
ולדעתי לא הכל חוזר על עצמו לומדים כל יום משהו חדש מכירים אנשים מתקדמים בחיים נפגעים נכנסים לדיכאון יוצאים מדיכאון עובדים מקימים משפחה.. זה שהולכים כל יום לבית ספר או עבודה לא אומר שהכל חוזר על עצמו

כלום ושום דבר

חבר שלי. חד משמעית. הוא עושה אותי מאושרת. האהבה שלנו נותנת לי סיבה לחיות.
אנחנו כל כך תלויים אחד בשני. אולי זה לא בריא ככ להיות בקשר ככה, אבל זו המציאות. בלעדיו אני ריקה, וכך גם הוא. הקרבנו ואנחנו עדיין מקריבים כל כך הרבה אחד בשביל השני. הוא תיקן אותי. הוא נתן לחיי תכלית. הוא הסיבה שאני חיה. בלעדיו כבר הייתי מגיעה לשפל המדרגה סביר להניח, מצבי היה לא מזהיר בכלל לפני שהוא נכנס לחיים שלי. אני כל כך שמחה שיש לי אותו.

יש לי מיליון סיבות לא להחזיק את עצמי אבא שלי נפטר ועוד כל מיני...
אבל מה שמחזיק אותי זה לקום כל בוקר להראות לכולם שאני חזקה, שאני מאושרת, שטוב לי, שאף אחד לא ישבור אותי.

לדעתי לרוב מה שמחזיק אנשים זה אמונה, כשיש במה לאחוז בין אם הוא קיים או לא קיים (למאמינים) ומטרות בחיים.
אני כרגע במבוי סתום - יש לי מטרה אבל אני לא עושה כלום בכדי להגיע אלייה.
ולגבי אמונה, סבבה אני מאמינה אבל זה לא מה שיעזור לי עכשיו.
אז נראה לי שכלום, וזה מייאש..
אני בטלנית ברמות, מה שמחזיק אותי זה המיטה שאני מחממת כל היום.

מוזיקה והתקווה לעתיד טוב יותר.
ומישהו מהאתר שהוא החבר הכי טוב בעולם.
אחרת הייתי מתאבדת לפני כמה חודשים.

אני יכול לתת לך שמות של המון דברים שמחזיקים אותי. המשפחה שלי, הילדה שאני אוהב, הכלב שלי, ההתנדבות שלי, החברים שלי וכו'. אבל השאלה היא קצת יותר עמוקה, והיא לא רק מה מחזיק אותנו בחיים, אלא מה הופך משהו לדבר שמחזיק אותנו. התשובה שלי הולכת להתייחס למה שכתבת- 'הכל חוזר על עצמו אין באמת משמעות'. בני אדם בטבע שלהם מחפשים משמעות. הם מחפשים ריגושים ודברים חדשים לעשות, גם אם הם לא חושבים ככה וגם אם הם לא מראים את זה כלפי חוץ. לכן אנחנו מתאהבים, לכן אנחנו לומדים דברים חדשים, מגיעים למקומות שלא הכרנו, עושים דברים.. ואם אנחנו נתייחס אל העובדה שהכל חוזר אל עצמו- שכל בוקר אנחנו קמים וקצת עושים אותו הדבר, ואל העובדה שאין משמעות, לא תהיה תכלית לקיום שלנו. והחברה והעולם לא יתקדם קדימה.
אז בסופו של דבר, התשובה נמצאת בגוף השאלה שלך- משמעות. כשהאדם מוצא את המשמעות לחיים, כל דבר מחזיק אותו. גם הוא עצמו.

קראש על מישהו
והמשפחה

הרצון להגשים חלומות, לקיים משאלות לב, לחיות חוויה. בא לי חוויה מפוצצת. כמו שעושים טיול בעולם, קופצים מצוקים, חופים, סטאלבט

מה מחזיק אותי בחיים?
כל כך הרבה דברים החברות הכי טובות שלי, הבן זוג שלי, החברים הכי טובים שלי וכל השיט שעברתי בחיים
נאנסתי פעמיים בגיל 8 ובגיל 19, המשפחה שלי הייתה מתעללת, ניסיון רצח ע"י איש אקראי, אינספור ניסיונות שכשלו, פגיעה עצמית ונזק נפשי בלתי הפיך
אבל מכל זה למדתי ואני מודה על כך יום יום
מודה על שהתעללו בי, על זה שאנסו אותי, על זה שפגעתי בעצמי על ה-כ-ל! כי ככה למדתי שכן, כן יש לי משמעות לחיים, כן יש לי למה לקום בבוקר
מבחינתי, משמעות החיים היא לא איזה משפט נדוש אלא מעשים!
מעשים שאנחנו עושים בשביל עצמנו ובשביל אחרים בזכות כל מה שעברתי אני הבן אדם החזק שאני היום
אני מודה על כל מה שעברתי כי יש לי סיפור להעביר לאחרים שעוברים אותו הדבר וחושבים על מעשים קיצוניים, אני מרגישה סוג של מצילת חיים
עוד משהו שמחזיק אותי טיפשי ככל שיישמע זה האתר הזה כי בזכותו ובזכות האנשים פה הבנתי כמה טוב יש בעולם ואם כמה שקשה צריך לקום על הרגליים ולהילחם למען האושר שלנו
תמיד שהייתי רואה פה שאלות על התאבדות או פגיעה עצמית מיהרתי לענות ולספר את כל מה שחוויתי ובזכות מעשה כזה קטן של כתיבה באתר אינטרנט מישהו עדיין חי ומבחינתי זה שווה הכל
וכן, כמעט כולם מרגישים שאותו יום חוזר על עצמו אבל מעט מבינים שזה תלוי רק בנו!
השינויים הקטנים או הגדולים הם מה שיכולים להפוך את החיים שלנו לטובים, הקשיים שיש בדרך הם הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לאדם כי בזכותם הוא מתחזק ומקבל את הכוח להמשיך הלאה
אותי מחזיק בחיים לשבור את השגרה שלי מדי פעם, לעזור לאנשים, לדבר על מצבי ולגרום לכך שכל יום ייראה יותר טוב מהקודם! :)

תקווה, אמונה במחר, חברים תומכים, משפחה אוהבת.. יש המון

אני יודעת שאם אני אתאבד זה מאוד יכאב לאמא שלי, ואני לא רוצה להפיל עליה תכאב שלי
דבר שני, הרצון שלי להגשים תחלומות שלי, אני יודעת כשאני אגשים תחלומות שלי אני אהיה הבן אדם הכי שמח בעולם.
אבל בנתיים אני סובלת, כל יום שעובר, כל יום שאני פותחת את העיניים אני קמה לסבל

את האמת? אני לא יודע.

המחשבה שיש עוד אנשים בעולם
שאני לא לבד
מוזיקה
אלוהים
חברות ומשפחה
חיית המחמד שלי

הידיעה שהתאבדות היא פיתרון קבוע לבעיה זמנית.

המשפחה שלי
הקראש שלי
והמוזיקה

אחותי הקטנה

מספר אנשים מהמשפחה, חברות, החתולים שלי.
ומה שמוסיף הרבה טעם לחיים זה הדברים שאני אוהבת לעשות.

המשפחה שלי, במיוחד אמא שלי, שעם כל מה שהיא עברה בחיים לפעמים אני נגעלת מעצמי שאני מעיזה להתלונן על החיים הדבש שלי ומקטרת לפעמים, בזכותה אני מבינה שתמיד יש תקווה ואמונה שמחר יהיה יותר טוב,
התחביבים שלי, המוזיקה, הציור והדמיון, ספרים, המטרות שלי, הסקרנות לראות עוד, הרצון לעזור לאנשים ממלא אותי, הבילויים עם חברים שלי, הצחוקים, האושר שיבוא,
האתגרים שעומדים לפניי והם קשים מאוד גורמים לי לרצות לקום בבוקר,
כי אין כמו עוד יום תחרותי :)

את יודעת? שאלתי את עצמי ת'שאלה הזאת מאתיים פעם
וכל הזמן אני עונה לעצמי את אותה תשובה
כמו שאין לי כוח לחיות ככה גם אין לי כוח למות
וגם הרפלקסים במוח שלי ימנעו ממני לעשות משהו
אז אני שורד חח

המוזיקה, המשפחה, הסקרנות, ואין אפשר לשכוח אותו:






















המחשב

חבר שלי

עתיד טוב יותר
זו תקופה קשה, וגם היא תעבור בסופו של דבר
יש המון דברים שעוד הייתי רוצה לעשות בחיים ואני לא מתכוונת לפספס שום דבר מהם
ויש אנשים שצריכים אותי בחיים שלהם, אני לא יכולה לעזוב אותם
ויש מישהו שאני אוהבת, אני לא רוצה לעזוב אותו

החיים הם מתנה, למה לי למות?

מוזיקה
והחבר ואחותי הקטנה והחברות שלי
חוץ מזה אני שקועה בדיכאון כרוני

ריקוד, טבע, משפחה, הכלב שלי

החוסר אמונה בעולם הבא