7 תשובות
בגלל מפגע סביבתי
זה קשה מאוד מבחינה לוגיסטית לשמור על חומר כזה או אחר לאורך תקופה ארוכה.
פסולת גרעינית זה דוגמה קלאסית, והפתרון נכון להיום הוא לא פתרון (לשים אותה בתוך בונקרים ענקיים מתחת לאדמה?)
זה קשה מאוד מבחינה לוגיסטית לשמור על חומר כזה או אחר לאורך תקופה ארוכה.
פסולת גרעינית זה דוגמה קלאסית, והפתרון נכון להיום הוא לא פתרון (לשים אותה בתוך בונקרים ענקיים מתחת לאדמה?)
שואל השאלה:
אבל השאלה היא למה זה הכי מסוכן? למה יש מפגע סביבתי? למה חומר שהזמן מחצית החיים שלו הוא 10 שנים הרבה יותר מסוכן מחומר שהזמן מחצית החיים שלו הוא 10 ימים?
אבל השאלה היא למה זה הכי מסוכן? למה יש מפגע סביבתי? למה חומר שהזמן מחצית החיים שלו הוא 10 שנים הרבה יותר מסוכן מחומר שהזמן מחצית החיים שלו הוא 10 ימים?
כי אז אתה צריך לשמור אליו 10 שנים, ואז זה יוצר 2 בעיות
1. אתה צריך חומר שיהיה עמיד 10 ויותר שנים לחומר שמאוכסן בו (החומר ממנו עשוי המיכל)
2. בתום תקופה החומר משתנה ביסודו מה שאומר שהמיכל שמכיל אותו כבר לא מתאים ואז צריך להעביר אותו למיכל אחר
עכשיו נשאלת השאלה, מי בכלל רוצה להתעסק בפסולת שנזרקה היום, והוא צריך לחשוב על מה יהיה איתה עוד 10 שנים? ולשבור את הראש על מה אלול ליהיות ואיזה פתרון אולי יהיה אפשר ליישם שאולי יפעל וכו. זה כאב ראש מהרבה בחינות, בגלל זה לא אוהבים חומרים עם טווח חצי חיים ארוך כל כך.
1. אתה צריך חומר שיהיה עמיד 10 ויותר שנים לחומר שמאוכסן בו (החומר ממנו עשוי המיכל)
2. בתום תקופה החומר משתנה ביסודו מה שאומר שהמיכל שמכיל אותו כבר לא מתאים ואז צריך להעביר אותו למיכל אחר
עכשיו נשאלת השאלה, מי בכלל רוצה להתעסק בפסולת שנזרקה היום, והוא צריך לחשוב על מה יהיה איתה עוד 10 שנים? ולשבור את הראש על מה אלול ליהיות ואיזה פתרון אולי יהיה אפשר ליישם שאולי יפעל וכו. זה כאב ראש מהרבה בחינות, בגלל זה לא אוהבים חומרים עם טווח חצי חיים ארוך כל כך.
שואל השאלה:
אבל אתה מדבר על הקושי בשמירה על החומר, אני שואל על הסכנה באופן כללי. ההשפעה על גוף האדם בקרבת חומרים שיש להם זמן מחצית חיים בין כמה שנים לעשרות שנים. כמו הסטורנציום הרדיואקטיבי עם השיניים של הילדים. למה איזוטופ 90 של סטורנציום הוא יותר מסוכן לבריאות האדם מאיזוטופ 85 לדוגמא?
אבל אתה מדבר על הקושי בשמירה על החומר, אני שואל על הסכנה באופן כללי. ההשפעה על גוף האדם בקרבת חומרים שיש להם זמן מחצית חיים בין כמה שנים לעשרות שנים. כמו הסטורנציום הרדיואקטיבי עם השיניים של הילדים. למה איזוטופ 90 של סטורנציום הוא יותר מסוכן לבריאות האדם מאיזוטופ 85 לדוגמא?
שואל השאלה:
ולמה זה יותר מסוכן מאיזוטופ שזמן מחצית החיים שלו הוא מיליארד שנים?
ולמה זה יותר מסוכן מאיזוטופ שזמן מחצית החיים שלו הוא מיליארד שנים?
אבל לוגיסטיקה (שזה כולל גם שמירה על החומר) זה מעל ומעבר נכלל ברשימת הסיבות למה החומר מסוכן! לוגיסטיקה זה חלק מרכזי בכל חומר! אתה לא יכול לעשות כלום ללא מערך לוגיסטי מתאים.
אבל אוקי, אני מבין שהתשובה הזאת לא מספקת אותך, אז אפשר לחשוב על עוד תשובה, זיהום הסביבה! למה פלסטיק נחשב לחומר מסוכן עם מחצית החיים שלו עומד על, נראה לי איזה 150 שנה? או יותר? לא זוכר אבל הנקודה היא שהוא מסוכן בדיוק בגלל שהוא לא מתפרק, הוא מרעיל את האדמה.
אבל אוקי, אני מבין שהתשובה הזאת לא מספקת אותך, אז אפשר לחשוב על עוד תשובה, זיהום הסביבה! למה פלסטיק נחשב לחומר מסוכן עם מחצית החיים שלו עומד על, נראה לי איזה 150 שנה? או יותר? לא זוכר אבל הנקודה היא שהוא מסוכן בדיוק בגלל שהוא לא מתפרק, הוא מרעיל את האדמה.
פעולת הפירוק פולטת קרינה (גמא כמדומני) שמסוכנת לאדם.
עכשיו ככל שזמן מחצית החיים קטן יותר כך הקרינה הנפלטת רבה יותר.
נניח שמחצית החיים היא מליון שנה, אז אם יש אלף אטומים, כל אלפיים שנה יתפרק אחד, שזה אומר קצת קרינה. אבל אם יש זמן מחצית חיים של 500 יום אז כל יום יתרפק אחד, שזה אומר שמי שנמצא ליד החומר נחשף להרבה יותר קרינה..
עכשיו ככל שזמן מחצית החיים קטן יותר כך הקרינה הנפלטת רבה יותר.
נניח שמחצית החיים היא מליון שנה, אז אם יש אלף אטומים, כל אלפיים שנה יתפרק אחד, שזה אומר קצת קרינה. אבל אם יש זמן מחצית חיים של 500 יום אז כל יום יתרפק אחד, שזה אומר שמי שנמצא ליד החומר נחשף להרבה יותר קרינה..