אם אני חותכת ורידים ואז שותה אקונומיקה, ומנסה לא לנשום לדקה מה יקרה לי? אני מיואשת מהחיים כבר קשה לי

היי תשלחי לי הודעה בבקשה!

מה קרה?
פני אלי בפרטי
אל תיתביישי

שואל השאלה:
אני לא רוצה לפנות לאף אחד בפרטי קשה לי כבר
תענו על השאלה מה יקרה לי?

אל תעשי את זה

תפני אליי
מה אכפת לך
אני ידבר ללב שלך

אני כמעט בטוח שלא תמותי, אבל תפגעי קשה מאוד והכאב יהיה עצום. פשוט אל תעשי את זה. תחשבי על כל הסביבה שלך, המשפחה שלך. אם את לא מעוניינת לדבר עם אף אחד ממשתמשי האתר תוכלי לפנות ליעוץ גם אצל ארגונים כמו סה"ר וער"ן. בבקשה אל תעשי את זה.

מותק החיים תמיד יהיו קשים. גם אני חשבתי שהחיים שלי בזבל. מבחינת כל הדברים, לימודים, חברים, מערכות יחסים, הורים, הפיצו עלי המון דברים בשכבה וצחקו עלי, עשו עלי חרם ומה לא.
נחשי מה? למדתי לשים פס על כל אלה ואני פשוט לא מדברת איתם. יש לי עכשיו חברים טובים משלי שהכי כיף לי איתם בעולם ואני בעצמי צוחקת על זה שרציתי עוד להתחבר ל''מקובלים'' שפשוט צחקו עלי גם מאחורי הגב וגם בפנים.
החיים תמיד יהיו קשים תביני את זה. תמיד! ועם כל שניה הם הולכים ומתקשים, אבל את בוחרת אם לקום או להישאר על הרצפה. אני גם חשבתי על התאבדות לא אשקר. אבל אמרתי לעצמי מה את מטומטמת? בגלל חבורת דפוקים שצוחקים עלי אני אסיים את החיים שלי בכיתה ז? באמת!
תעשי טובה, תמשיכי את החיים. לא חושבת על עצמך אז תחשבי על ההורים שלך שיכנסו הביתה ויראו אותך מחוסרת הכרה בחדר עם כוס אקונומיקה ודם על הידיים. תחשבי לשניה מה יקרה להם.
אני חושבת על זה ועולות לי דמעות לעיניים.
בבקשה אחותי, תמצאי את הכוח ותמשיכי את החיים שלך

אל תעשי את זה חבל להרוס לעצמך סתם ככה את החיים
כולם אוהבים אותך וכולם דואגים לך אף פעם אל תתייאשי

שואל השאלה:
אבל אין לי אף אחד בחיים האלה אין לי חברים אמיתיים לא משנה איפה חיפשתי לא מצאתי בבקשה תאמינו לי! המשפחה שלי לא דואגת לי כמעט הם לא שמים עלי
קשה לי בלימודים אני לא יודעת איך להתגבר על הכל, פשוט קשה לי עם הלבד ונמאס לי לחיות כבר... ואמא שלי לא תעשה כלום היא רק תצרח ותבכה. זה לא יעשה לה כלום בלב לאף אחד לא אכפת ממני...

איך שאני מבינה אותך כאילו ממש כל יום אני מבקשת למות, רציתי להצאבד בשבוע שעבר... באמת שכל מה שקיוויתי לו התנפץ לי בפנים, הכל שבור כולל הלב שלי ופשוט כל החיים שלי בחתיכות וכל יום אני חושבת שנמאס כבר די זה הגיע לי עד פה אני מנסה ומנסה וכלום לא הולך לי ובמילא לכולם יהיה הרבה יותר טוב כשאני ימות. אבל את יודעת מה עוצר אותי? יש משהו שאני ממש רוצה כבר מחא זמן ואולי זה יקרה... זה עצוב אבל כן התקווה הזאת מחזיקה אותי בחיים תנסי למצוא משהו בחיים שלך משהו שאת ממש רוצה

שואל השאלה:
אין לי למה לצפות בעתיד ואין לי למה לחכות. רק בא לי למות..

אני מבינה אותך לגמרי... אבל את צריכה להבין משהו, שמה שאת חווה כרגע זה דבר זמני בלבד.
אני מניחה שבעוד כמה שנים את תסתכלי אחורה תגידי לעצמך "מה לעזאזל חשבתי לעצמי?"
לכולנו קשה להתמודד עם החיים, לכולנו יש בעיות, כולנו מיואשים, לכולנו יש צרות,
צרות באות והולכות וככה זה בחיים, לכולם. ותמיד יש יותר גרוע, להרים ידיים ולוותר זאת לא הדרך...
בת כמה את? 15? 16? 17? את רק מתחילה את החיים שלך, אז... למה? למה לך לעשות דבר כזה?
זה לא הדבר הכי מעודד, אני יודעת, אבל... את נושמת, יש לך רגליים, ידיים, גוף בריא שמתפקד כראוי, בית לגור בו, משפחה, יש לך הכל...
יש אנשים ששוכבים בבתי חולים כבר כמה שנים ולא יכולים לתפקד כרגיל, ואנשים שיכולים לאבד את חייהם בשניה... האנשים האלה היו עושים כל דבר רק כדי לחיות... כמוך.
את באמת רוצה לוותר על הדבר הזה? למה לא לנצל את החיים כראוי? את עדיין ילדה ויש לך זמן לגדול. אל תעשי את זה, בבקשה.

שלום יקירה

ראיתי באחת התגובות שכתבת שאת מתחננת שנאמין לך.. ונשמע שאולי זה אחד הדברים שהכי קשים לך - שלא מאמינים לך. שחושבים שזה סתם כאב קטן שיעבור, שלא מאמינים שאת באמת שבורה ומפורקת ומיואשת כל כך עד שאת רק רוצה להרוג את עצמך ולשים סוף לכאב הזה שלא נגמר.. ונשמע שאת מרגישה לבד כל כך, שאת צמאה לחיבוק, למישהו שיהיה לו אכפת, שיקשיב לך, שיאמין לך שבאמת באמת את רוצה למות..

ואני מאמין לך, יקירה.. אני יודע שלפעמים הכאב הנפשי הוא כל כך גדול עד שכל מה שרוצים זה שהכאב יפסיק, ושנדמה שהדרך היחידה להפסיק אותו היא המוות. ואני מבין שניסית למצוא חברים ולא הצלחת, שאת מתמודדת עם לימודים ולחצים ואפילו המשפחה לא מתייחסת אלייך וככה הכאב רק גדל.. ואני רוצה לנסות לתת לך מקום שבו כן יקשיבו וכן יאמינו וינסו טיפה לחבק ולהבין, לתת לך לדבר ולספר מה מכביד עליך - בלי לשפוט, בלי להגיד לך שזה שום דבר.. אני מתנדב באתר סה"ר, ויש לנו צ'ט בכל ערב בין תשע לחצות - בואי לדבר איתנו, לספר מה עובר עליך, בקצב שלך, ואנחנו נשתדל כמה שנוכל לפחות לתת לך פינה קטנה של הקשבה, שלא תהיי כל כך לבד..

נחכה לך, אנחנו דואגים..



מתנדב סה"ר

אל תעשי את זה, תמצאי חברים, נסי להשתפר בלימודים, לאימא שלך יהיה אכפת ממך, ויהיה לך למה לצפות, אל תעשי את זה, יש לך למה לחיות, את חשובה לעולם הזה, את חלק ממנו.. תעשי שבאמת יהיה לך טוב, התאבדות לא תעזור לך

אנשים זה נשמע מקרה חירום. אני הודעתי למוקד 100 של המשטרה בבקשה תעשו את זה גם. היא אולי בסכנת חיים. במקרה הכי גרוע הם יבדקו וזה היה לחינם, אבל במקרה הכי טוב הצלנו חיים.