אם הייתם מהמין השני הייתם יוצאים עם עצמכם? ולמה?

לא, כי לא הייתי מתמודדת עם העקשנות שלי.

כן

כן.
כי דוגרי אני מחפשת מישהו שיהיה כמוני רק בגבר, אני לא רוצה להישמע עכשיו שחצנית אבל כמו כל בן אדם, אני באמת מרגישה שאני מיוחדת.

מצד אחד כן, אני חושבת שאני נראת אחלה ואני רומנטית וזורמת וכיף איתי.. כבן אדם אני חושבת שאני ממש אחלה
מצד שאני בתור להיות בן זוג שלי לא הייתי סומכת על עצמי, אני כנראה באיזשהו שלב אבגוד. למרות שאני הכי לא כזאת אבל אני מפחדת מעצמי שאני יעשה את זה לא בכוונה (שאני שיכורה או משהו כזה)

הייתי רוצה להיות ידידה שלי (איזה מוזר זה נשמע חח)
אבל חברה לא כי אני כל הזמן אנטי אומרים לי כן גם אם אני מסכימה אני אגיד לא אני עקשנית ואני מאודד קנאית ואני אהיה מהחברות הקנאיות שלא מרשות אפילו לנשום בכיוון של מישהי אחרת גם לא אמא (טוב נסחפתי קצת)
אבל ידידה בכיף.. אני מצחיקה (לפחות את עצמי) ויש לי הרבה תחומי עניין וכיף לי עם עצמי
הלכתי לדבר עם עצמי, התגעגעתי:)

אוי לא
אני לא מבינה את חבר שלי מה הוא מוצא בי

כן, אני בסדר

האמת.. שכן
אני נראת טוב, ואני אחלה בן אדם שחושבים על זה פשוט אני נורא ביישנית בהתחלה וקשה לי להיפתח.
אם הייתי גבר הייתי מנסה להכיר אותה (זאת אומרת אותי) ולגרום לה להיפתח אלי ולא לוותר ישר חח אם היה גבר כזה כנראה שממזמן היה לי בן זוג

חושבת שלא
יש לי אופי קצת משעמם לדעתי, פשוטה מדי.

כן. אני חושבת שאני אחלה בן אדם ומאד מתחברת לאיך שאני נראית