ערב-טוב, עד לפני 3 חודשים היו לי חיים יציבים, בית, עבודה, סדר יום, בת-זוג. עברתי ניתוח, שהייתי צריך להחלים בתוך חודש ובזמן ההחלמה, ניפטר מישהו קרוב מאוד. היום אני בריא פיזית, איך אני חוזר לסדר יום וחיים רגילים? כי אני בדיכאון מהבית.

אזה בסדר להיות. עצוב בגלל שמישהו נפטר וזה כבר טוב שאתה מדבר על זה רק הזמן יעזור לך לשחרר את הכאב עם הזמן תדעה איך להיתמודד בנתיים ספר. ספר כמה קשה כמה רע כמה עצוב. ככה יהיה יותר קל אל תשמור בפנים בהצלחה רבה

נסה לחשוב על הדברים הטובים שהיו לך: חיים יציבים, בית, בת-זוג.
האם יש לך עדיין בת-זוג? האם היא לצידך כל התקופה? האם היא תומכת?
חשוב על כך שהבראת, שיש לך את היכולת לחזור לשגרה.
נסה לראות את החלקים החיוביים בחייך ואם אתה מרגיש שזקוק לתמיכה - פנה לאיש מקצוע.
בברכה,
טלי פלד - מאמנת אישית

שלום רב

החזרה לשגרת עבודה ופעילות, גם אם היא נראית טכנית בהתחלה- חיונית.
ממליץ לך לקבל ייעוץ טיפולי מוסמך לתמיכה בתהליכים מנטליים ובתחושות שאתה מתאר.
ייעוץ מפסיכולוג או מבעל מקצוע טיפולי מוסמך - יכול מאד לסייע.

חזרה לשגרה, גם אם נראית מכאנית וסתמית, יכולה אט אט להחזיר אותך לתלם. יחד עם זאת כשאתה מזהה דיכאון וצורך להסתגר חשוב לקבל עזרה וטיפול. פסיכולוגי, או אימון אישי שמשלב דמיון מודרך, נלפ.

nilss שלום,
ממה שכתבת אני לא מצליח להבין האם יש לך עדיין בית, עבודה ובת זוג.
ההרגשה של דכאון בשל מות מישהו קרוב היא מאוד טבעית - אל תבין מכך שמשהו אצלך לא בסדר - כולנו חווים זאת בעוצמות שונות במקרים כאלה.
איך חוזרים לסדר יום וחיים רגילים בתקופה כזו? זו שאלה לא קלה, ויותר מזה - מתי חוזרים לסדר יום וחיים רגילים? מתי אנחנו "מרשים" לעצמנו לעבור ל"חיים רגילים" לכאורה בזמן שמישהו קרוב אלינו נפטר?
יחד עם זאת, העשייה, יחד עם הזמן הם שני גורמים שעוזרים לנו לצאת ממצב הדכאון.
העשייה מעסיקה אותנו וגורמת לנו לחשוב על דברים נוספים מעבר לאובדן, והזמן, כמו שנאמר "הזמן רופא הכל" הוא חלק מהתהליך.
כלומר, התהליך המשולב של עשייה וזמן הוא חלק מהפתרון.
יחד עם זאת, אני ממליץ לך ללכת לטיפול או אימון שיתנו לך "זוויות ראיה" נוספות על אלה שיש לך, ויעודדו את המחשבות החיוביות שלך.
שיהיה בכל מקרה בהצלחה.

אני מבקש להציע לך קו מחשבה חדש על מצבך.
דכאון הינו חלק מהחיים, אבל בעקר שייך לשינויים כימיים הקורים במוח.
תוכל תמיד לפנות לאנשי מקצוע המורשים בניפוק תרופות נגד דכאון או לעבור תהליך טיפולי לשם כך, אבל לפני כן חשוב על הדברים הבאים:
א) מה אתה אוהב שגורם לך להשאב אליו עד כדי לאבד תחושת זמן, כשאתה עוסק בו?
מצאת כזו פעילות, הכנס אליה או חזור אליה לפחות לשעה ביום אך לא יותר משלוש שעות.

ב) במה אתה טוב באופן משמעותי מאחרים, לך בנתיב הזה כדי לגלות איך תוכל להביא תועלת לאחרים ולעצמך עם כשרון זה.

ג) מה הם הערכים המרכזיים בחייך שבשבילם בעצם כדאי להיאבק?
זהה את אלו ושאל את עצמך: האם אתה דבק באלו ומצליח לקיימם, או שאבדה לך יכולת לדבוק באחד או ביותר מאחד מאלו. אם אתה כן מצליח לחיות לפי הערכים הקריטיים לדעתי חייך טובים למרות הדכאון- ואתה פשוט חסר עצה מה לעשות כדי להתקדם בהם עם הערכים.

אם היכולת לחיות עפ"י ערכיך נפגעה (למשל כשאדם מחזיק בערך הכבוד לזולת, אך עקב המחלה שלו הפך רגזן בצורה קיצונית ועתה פוגע באחרים), תזדקק לייעוץ/טיפול מסודר ע"י איש מקצוע.